Friendzoned - הדור הבא

הלנה אוהבת סיפורי אהבה . ושנורקקים פחוסי קרן . 

אבא שלי אומר שכשהן היו ילדים , גם גברת לונגבוטום האמינה בשנורקקים פחוסי קרן . דודה הרמיוני והיא רבו על זה די הרבה , שהנושא עולה בארוחות ערב  המבוגרים צוחקים , בייחוד הרמיוני ולונה . 

הארוחת צהריים יום לפני סיום החופש הגדול בבית משפחת וויזלי  הנושא עלה במקרה, "איך יכלנו להיות כאלה טיפשים , לריב על דברים שטותיים כאלה?" שואלת אמי ועל פניה מבט ששמור רק לרגעי נוסטלגיה . 

"ספרי לי על זה" אומר קול מאחורינו . כולנו הסתובבנו כדי לראות את דראקו מאלפוי ובנו

"היי סקורפיוס " אמרה רוז ואז פנתה אל כולנו "רוצים לראות את הפוסטר החדש שלי של של התותחים מצ'אדלי? " כולנו הנהנו  ורצנו אל החדר של רוז . 

"איפה הפוסטר ?" שאלנו אני והלנה יחד , ואז החלפנו חיוך קטן. 

"אין שום פוסטר " אמרה רוז "המפגש הזה הולך להיות מעניין , בואו נקרא לג'יימס הוגו ולילי ונקשיב לשיחה של המבוגרים" 

"כמה התגעגעתי לחשיבה הערמומית שלך" אומר סקורפיוס ונותן לרוז נשיקה על הלחי . 

"היי ג'יימס " קראתי "בוא רגע פה" 

ג'יימס עלה במדרגות "מה קורה מאלפוי?" הוא אומר ונותן כיף לסקורפיוס. 

"הכל טוב" 

"איפה לילי והוגו ? אנחנו רוצים להקשיב לשיחה של המובגרים" רוז אמרה 

"הקטנים האלה יותר מהירים ממכם " אמר ג'יימס וחייך "הם כבר למטה מאזינים "בואו מהר שלא נפספס את השיחה" 

"אז דראקו , מה חדש? " שואלת לונה לונגבוטום ומחייכת 

"לא הרבה" עונה דראקו "אחרי המלחמה , השתקמתי קצת ועזרתי למשרד הקסמים להסגיר את אוכלי המוות שנשארו בחיים" 

"אבך יותר חשוב" הוא המשיך "מה קרה עם שניכם ?" הוא חייך והצביע על לונה ונוויל "שמעתי שאתה התחתנת עם חנה אבוט ואת עם ראלף סלמנדרה" 

"אווו אני אוהבת את הסיפור הזה!" לחשה הלנה "זה סיפור האהבה האהוב עלי !"

"הסיפור של ההורים שלך?" שאל סקורפיוס וחייך את החיוך המתגרה שלו 

"אוי תשתוק כבר סקורפיוס " אמרה הלנה וחבטה בכתפו "את יודעת שהכל מאהבה נכון ?" הוא אמר וחיבק אותה 

"הלנה חיבקה אותו בחזרה , וכבדרך אגב נתנה לו מכה על הראש" 

חייכתי אל הלנה ונתתי לה כיף "תמשיכי בעבודה הטובה" 

סקורפיוס דחף אותי טיפה וחייך 

"נווו שקט כבר שלושתכם ! פספסנו את הסיפור" אמרה רוז . 

"זה בסדר , אני יודעת אותו בעל פה , ואני די בטוחה שגם אתם" גיחחה הלנה ועל פניה מרוח החיוך הכי יפה בעולם . 

לונה חייכה אל דראקו ואמרה"זה התחיל בריב , ריב על אהבה , על אהבה ושנורקקים פחוסי קרן"

לאחר שהיא סיימה את סיפורה דראקו חייך קלות ואמר שהסיפור מקסים . 

דוד רון משך את אבא שלי על המטבח ומלמל משהו על חלאה מתחנפת ובניו. 

"אתה עוד תלמד לחבב אותו" אמר אבא שלי "דראקו באמת השתנה , וסקורפיוס הוא החבר הכי טוב של אלבוס מהשנה הראשונה , הוא לא כמו דראקו , ממש לא . חוץ מזה , הוא הרי מוין לגריפנדור"

רון התרצה והם חזרו למטבח . 

"אז אני מבין שאבא עוד לא יודע עליכם" אמר הוגו בחיוך מתגרה 

"החלטנו לחכות עם זה עוד טיפה " אמרה רוז "ואוי ואבוי לך אם אפילו תחשוב על לגלות לו ! " 

רוז נישקה את סקורפיוס ולילי נאנחה ואמרה "תשיגו חדר אנשים !"

סקורפיוס ניתק את עצמו מרוז וליטף את שערה של לילי "מה איתך ליל , לך יש חבר?"

"לא !! " הזדעקו ג'יימס והוגו ביחד 

"over protective.." מלמלה לילי וחייכה אל אחיה ואל בן דודה "אל תדאגו , אין לי חבר"

"טוב , בואו נקשיב" אמר הוגו וחיוך לחוץ על פניו 

" אתם זוכרים את הלילה ההוא עם הדרקון , בשנה הראשונה?" אמרה הרמיוני וקולות צחוק נשמעו 

מעניין מה עוד הם לא סיפרו לנו חשבתי לעצמי. 

" דראקו אתה ואישתך מוזמנים מחר לארוחת ערב אצלנו " אמרה אימי 

"נוכל לדבר קצת בלי שהילדים יקשיבו לנו" אמר נוויל 

"שיט" מלמלנו קולנו במקהלה 

"אתם יודעים שאתם יכולים לרדת למטה עכשיו נכון?" אמר אבי 

באותו לילה תכננו לעשות לילה לבן בחדר שלי , רוז , הלנה , סקורפיוס ואני . 

לקראת ארבע בבוקר רוז וסקורפיוס נרדמו זה בזרועותיו של זה , אני והנה ציירנו עליהם שפמים בערת עטי נוצה מיוחדים שאי אפשר להרגיש (בחסות הדוד ג'ורג') וישבנו ודיברנו כל הלילה . 

קצת לפני שבע הערנו את רוז וסקורפיוס כדי שהם לא ימצאו ישנים מחובקים כשאמי תבוא להעיר אותנו בבוקר . 

הם זזו לפניות שונות של החדר וחזרו לישון . 

ג'יימס נכנס לחדר להגיד לנו להתראות בגלל שהוא צריך לצאת לעבודה והבטיח לשלוח לנו מכתבים להוגוורטס . 

"דרך אגב" "הוא הוסיף בדרך החוצה "השפמים היו טאץ' נחמד" 

לונה לונגבוטום נכנסה אל הבית כדי להביא להלנה את המזוודות שלה "בהצלחה בשנה החדשה" היא אמרה "אל תידאגי לי אמא " אמרה הלנה "אני אהיה בסדר , לכי תמצאי לנו שנורקק פחוס קרן"

הפרק הקודם		הפרק הבא