יש חיים אחרי המלחמה

גלי לא הצליחה לעצור את הדמעות שעלו בעיניה. נשמע קול התנעה חזק ורכב הצבא נסע.

גלי עקבה אחרי הרכב עד שהוא נעלם. היא עלתה במדרגות ורצה להתבודד בחדרה. נשמעו דפיקות חזקות בדלת.

"גלי זה אני" אמר אביה של גלי "את רוצה לדבר?" גלי לא ענתה. היא פשוט שתקה. "גלי יש לי משהו שערן השאיר לך." אמר דוד אביה של גלי בקול חזק וקשוח.

גלי רצה לפתוח את הדלת. "הנה" אמר דוד, שם בידה של גלי משהו עגול עטוף והלך. גלי השתוקקה לפתוח את זה אבל היא רצתה לחכות לערב. השעה הייתה 12:00 בצהוריים וגלי אכלה ארוחת צהוריים. מיד כשסיימה היא עלתה למעלה. היא לא הצליחה לעצור את עצמה מלהכנס לחדר של אחיה. היא פתחה את הדלת וראתה שהחדר מבולגן. "הוא לא הספיק לסדר את החדר." לחשה לעצמה בעצב.

בהתחלה הרגישה שהיא לא צריכה להיות שם והיא צריכה לצאת, אבל אחרי זה גל של סקרנות עטף אותה והיא נכנסה לחדר ונעלה אחריה את הדלת. היא הסתכלה על הדברים שלו וחיטתה בארונות ובמגירות.

"מה?!" אמרה בקול רם כשהסתכלה לתוך הארון שלו.

הפרק הקודם