זכרונות בגשם

זכרונות בגשם

פרק 3:שאלות.

מאז אותו יום שגילתה שג'יימס הוא השכן שלה,עולמה של לילי התערער לחלוטין.

היא לא ציפתה לפגוש אותו,לא,כלל וכלל לא!

הכול היה מין צירוף מקרים מזעזע,כי הרי,איך עוד תוכלי להסביר שאת גרה בדירה מול האקס שלך,שהוא במקרה האבא של התינוק שלך,יש לך ארוס באמריקה,ומשימה להשלים?

אה,והיא גם צריכה להרוג אותו.

היא לא רצתה להיות קרובה אליו,כל ערב היא ישבה על מיטתה ואמרה לעצמה שאסור לה להיות ליד ג'יימס פוטר,בשום מצב,הרי הוא שבר את ליבה...

ובכל זאת..

ורמוס גילה אותה.טוב,לפחות היה לה מזל שזה רמוס,ולא אדם אחר,היא סמכה עליו..

אחרי שרמוס גילה מי היא באמת,לקח לה חצי שעה להרגיע אותו,הוא דרש הסברים,מפורטים,והיא ידעה שהיא תהיה חייבת לתת לו.הם קבעו ללכת ב10 בערב לבאר ברחוב הצדדי,ליד הדירה של רמוס,והיא נרעדה למחשבה על כך שהיא תצטרך לגלות לו את משימתה,את כולה.

אבל יש דברים שלא יזיק שהוא לא ידע...

*&*

"היי,רמי" אמרה לילי,שנכנסה לבר,רמוס כבר חיכה לה,היא ראתה אותו נשען על השולחן,שקוע  במחשבות.

"או,היי רו-לילי" הוא אמר,בחיוך,כשזיהה את שם החיבה  שהדביקה לו בשנתם החמישית בהוגוורטס.

"מה נשמע?"

"טוב,עד כמה שיכול להיות טוב,בזמנים כאלה,ואת?"

"בסדר גמור,תודה..רצית שאני אספר לך למה אני כאן,נכון?.."

"כן..תתחילי,בבקשה ממך:"

וכך לילי,במחצית השעה שעברה,ספרה לו על שהותה באמריקה,הארוס שלה,והמשימה שלה.היא השמיטה רק פרט אחד שהיה סיום משימתה-הפקודה של השר להרוג את ג'יימס.

"וואו,לילי..פשוט,וואו.." אמר רמוס בשקט.:"לילי..אני רוצה לשאול אותך שאלה,תעני לי בכנות?"

"כמובן,רם"

"הארי..הוא התינוק של ג'יימס?"

לילי נאנחה,היא ידעה שהשאלה הזו תגיע בסופו של דבר,רמוס לא היה טיפש,והוא,כמו כל שאר הקונדסאים,פגש את הארי.

"כן,רם,הוא של ג'יימס"

"ושאת..אם את תחזרי לאמריקה,את תתני לו לדעת?"

"אני...אני לא יודעת,אחרי הכל,רם,ג'יימס לא רצה את הארי,הוא נטש אותי,זוכר?"

"כן,אבל אני לא חושב שהוא חשב על זה בבהירות אז, את מבינה?"

"...ודיימן יהיה אבא נפלא..." לילי אמרה,מתעלמת מהערתו האחרונה של רמוס.

רמוס לא נכנע:"ועדיין,הוא לא האבא האמיתי שלו."

"הוא רק אביו הביולוגי,רם,דיימן היה זה שטיפל בו,לא ג'יימס"

רמוס נאנח:"לילי..את לא מבינה.."

"מה אני לא מבינה,רם?"

"זה לא תפקידי לומר לך.."

לילי הרגישה מיואשת:"אז תגיד לי,רמוס,מה אתה רוצה שאני אעשה?מה?לגלות לג'יימס הכל ולהסתכן  בכך שהוא ידחה אותי שוב?!לבטל את האירוסין שלי עם דיימן?!להישאר בבריטניה?מה רמוס,תגיד לי...?!"

רמוס הסתכל עליה בעיניו הכחולות,החמימות,ואמר:"לילי,אחרי שאת תיסעי מכאן בפעם השנייה,ג'יימס יצטרך הסבר,ואני אאלץ לתת לו אותו,וברגע שאני אספר לו שרוז אוורדין הייתה לילי אוואנס,ושהארי היה התינוק שלו,הלב שלו יישבר בפעם השנייה,ולילי,אני לא אתן שזה ייקרה"

*&*

באותו לילה לילי התקשתה להירדם,היא התהפכה במיטתה אנא ואנה,ולא מצאה לה מנוחה.

מילותיו של רמוס המשיכו להדהד במוחה: .."אחרי שאת תיסעי מכאן בפעם השנייה,ג'יימס יצטרך הסבר,ואני אאלץ לתת לו אותו,וברגע שאני אספר לו שרוז אוורדין הייתה לילי אוואנס,ושהארי היה התינוק שלו,הלב שלו יישבר בפעם השנייה,ולילי,אני לא אתן שזה ייקרה.."

יישבר בפעם השנייה?

מתי ליבו נשבר בפעם הראשונה?

לילי לא הבינה...

בסופו של דבר,בשעה מאוחרת,נכנע גופה העייף והיא נסחפה אל ארץ השינה,שם חלמה על עתיד טוב יותר,ושם הכול היה הרבה יותר פשוט.

*&*

"בוקר טוב,רוזי-רוז!"

"שש,רך-כף,אתה תעיר אותה!"

"זאת המטרה,אתה יודע.."

"הממ,טוב נו,אז לפחות נעשה את זה ביחד"

"אוקיי,בספירה ל3- 1,2,3:

"בוקר טוב לרוזי!!!!!השמש זורחת,הציפורים מצייצות,ו-אאוץ'!!"

רוז זרקה עליהם את הכריות שלה,מילמלה משהו לא מובן והסתובבה לצד השני של המיטה.

"לא לא לא, רוזי, את קמה עכשיו!" קרא סיריוס בלאק בעליזות,והעיף ממנה את השמיכה.

רוז קמה בעצבנות,ושלחה מבט חד ומאיים אל סיריוס:"בלאק,אם אתה יודע מה טוב לך,תחזיר לי את השמיכה שלי,עכשיו."

סיריוס בלע את רוקו בעצבנות,כשרוז הייתה עצבנית,הוא יכול היה להשוות רק אדם אחת המשתווה לה-כמובן שלילי אוואנס.

וזה בהחלט לא היה טוב.

הוא התחיל לרוץ אל הדלת של הדירה של רוז,ביחד עם השמיכה שלה,שוכח כי היא בידו,כשרוז רודפת אחריו במלוא המהירות,לקול צחוקו המתגלגל של ג'יימס,רואה אותם רצים בפיג'מה ברחובות.

פתאום הוא שמע קול צחוק מהחדר של הארי.

הוא ניגש לשם,וראה אותו צוחק,צחוק קטן וחמוד,של ילדים קטנים.

ג'יימס חייך.

היה להם צחוק דומה.

הוא ניגש אל הארי ואמר לו,תוך כדי שהוא מדגדג אותו:"דוד סיריוס טיפש,נכון?מחיאות כפיים לאמא,שהולכת להרוג אותו בעוד פחות מחמש דקות!!"

הארי צחק,מתפתל תחת דגדוגו של ג'יימס.

הם לא שמו לב לרוז,שעמדה ליד פתח חדרו של הארי,מחייכת,ולסיריוס,שצנח בחוסר אונים על הרצפה שלידה,מובס.

*&*

אולי רמוס צדק , לילי חשבה לעצמה.

היא,ג'יימס וסיריוס ישבו על הספה מאוחר יותר באותו יום,היא וסיריוס שיחקו שח קוסמים,בעוד ג'יימס שיחק עם הארי וצחק איתו.

יכול להיות שבפעם הראשונה הוא באמת לא ידע מה לעשות,ולכן ענה את מה שענה?שאלה את עצמה.

מצד שני,היא לא תוכל לסבול דחייה נוספת.

ומה עם דיימן?

הוא כתב לה מכתב,ואמר לה שיגיע לביקור בקרוב,הוא לא אמר מתי,אלא רק בקרוב.

הם סיכמו בניהם שלא להציג את עצמו כארוס של לילי,אלא רק כחבר שלה.

יכול להיות שג'יימס יקנא? חשבה לעצמה,בעודה 'אוכלת' את הצריח של סיריוס,גורמת לו להכריז על נקמה..

אבל אלו היו מחשבות אנוכיות,האם היא משתמשת בדיימן ככלי נגד ג'יימס?

האם היא בכלל אוהבת אותו?

אם הייתם שואלים את השאלה הזו לפני 4 וחצי חודשים,הייתם נענים בתגובה חיובית באופן מיידי.

אבל עכשיו..?

לילי כבר לא הייתה כל כך בטוחה.

מה היא תעשה?-זו שאלה גורלית..

להישאר עם דיימן?לגלות לג'יימס?

החיים הם כל כך מסובכים!החליטה בייאוש,תוך כדי שהיא נאנחת ומשתרעת על הספה,לא מודעת לצווחות הניצחון של סיריוס,שהצליח לאכול לה את הרץ.

*&*

טוב,אז בגלל שבאמת רציתי לעדכן,אז..עידכנתי!

2 פרקים ביום!!!

טוב,אז אני באמת אשתדל שהפרקים יהיו יותר ארוכים וזה,ועוד פעם-ככל שיש יותר תגובות,כך הפרקים נכתבים בלי בעיות..(כן,אני יודעת!חרוז!:)

אוהבת את כולכם~

הפרק הקודם		הפרק הבא