about a girl

בלה התעוררה מוכנה ליום הלימודים הראשון שלה בשנתה השביעית , ואז היא נזכרה שזהו יום שבת . מי לא אוהב להתחיל את שנת הלימודים עם יומיים חופש?

 השעה הייתה שמונה בבוקר . ג'יימס בטח עוד לא התעורר . בלה החליטה ללכת לאכול ואז ללכת לקרוא במדשאות בחוץ . היא התלבשה במהירות , לקחה את הספר האהוב עליה  - הוגוורטס , תולדות וצעדה אל כיוון האולם הגדול.

היא התיישבה בשולחן סלית'רין שהיה יחסית ריק – הסלית'רינים אף פעם לא היו משכימי קום ליד השולחן ישבו רק כמה מדריכים , תלמידי שנה ראשונה נרגשים , שחקני קווידיץ' עייפים אחרי אימון ועוד תלמידים שיער אקראיים שכמעט נרדמו על הצלחת .

בעודה אוכלת ראתה בלה את סקורפיוס נכנס לאולם הגדול . הוא היה תלמיד שנה חמישית – גבוה , ויפה תואר כמו אביו . סקורפיוס הלך אל השולחן , ידו כרוכה סביב כתפה של החברה שלו ל שבוע  הקרוב. (סקורפיוס החליף כאלה בערך פעם בשבוע) רק שהפעם היא הייתה שונה , היא לבשה צעיף בצבעי אדום וזהב ושיערה היה אדום כמו אש. האם זאת ? לא זה לא יכול להיות !

בלה נטשה את הצלחת שלה , לקחה את הספר בידיה ורצה לכיוון חדר המועדון של גריפינדור  (ג'יימס הראה לה אותו בשנתם השלישית) היא נעמדה ליד התמונה של האישה השמנה וחיכתה שמישהו יגיע.

לוסי לונגבוטום – תלמידת השנה השביעית שהייתה מיודדת עם בלה הגיעה.

"היי בלה"

"היי לוסי" בלה ענתה בחיוך .

"את מחפשת את ג'יימס נכון?" שאלה לוסי עם נימה קלה של קנאה בקולה

"כן" ענתה בלה עם חיוך מתנצל "אני יכולה להכנס?"

"אין בעיה" חייכה לוסי ואמרה את הססמא אל חדר המועדון .

הגברת השמנה הסתכלה על בלה במבט חשדני בעוד היא ולוסי נכנסו על חדר המועדון הריק של גריפינדור.

"תמיד ריק פה בשעות האלה" אמרה לוסי והחוותה בידה אל חדר המועדון החמים.

"גם אצלנו זה ככה .בכל אופן , תודה שנתת לי להכנס" אמרה בלה ופנתה אל כיוון מגורי הבנים .

היא נכנסה אל חדרו של ג'יימס .

"מה את עושה פה? "מה השעה בכלל?" "את לא בסלית'רין?" "אני לא רוצה לרקוד סטפס"

בלה חייכה , מלמולים כאלה היו אופיינים לבני שבע עשרה שמעירים אותם בשמונה וחצי בבוקר , ובמיוחד לגריפינדורים.

בלה התיישבה על מיטתו של ג'יימס "היי ג'יימס , קום" היא אמרה בשקט .

ג'יימס רק הסתובב אל הצד השני ומלמל משהו כמו "תעזבי אותי בשקט לא נגעתי בעוגת הדלעות"

בלה הסתכלה מסביב לחדר . כל השותפים של ג'יימס כבר היו ערים והסתכלו עליה בעניין . פרד וויזלי  הציע לה בחיוך כרית . בלה לקחה אותה  והרביצה איתה לג'יימס , שהתעורר מיד.

"בלה רידל , השעה היא שמונה וחצי בבוקר . כדאי לך מאוד לתת לי סיבה הגיונית למה את מעירה אותי " אמר ג'יימס בקול כעוס

"כדאי לך לקום עכשיו , או שאני גוררת אותך מפה מהאוזן "

"היי , לא צוחקים על אוזניים במשפחה שלי " העיר פרד מהמיטה הסמוכה.

ג'יימס הנהן בהסכמה וקם מהמיטה לאיטו.

"נו אז בוא כבר " העירה בלה בעצבנות ומשכה בידו . ג'יימס קם מהמיטה . הוא לבש גופייה אדומה ותחתוני בוקסר עם ציורים של סניץ' .

"תני לי להתלבש לפחות" הוא אמר ולבש מכנסי ג'ינס.  ג'יימס התחיל להתקדם באיטיות אל כיוון הדלת .

"חכה רגע" אמרה בלה . היא עמדה על קצות אצבעותיה ולחשה לג'יימס  באוזן

"תביא את המפה"

המפה שבלה התכוונה אליה הייתה כמובן מפת הקונדסאים . כאשר היה בשנתו השנייה הגניב ג'יימס את המפה משולחן העבודה של אביו .

"אווווווווו" נשמעה קריאה מאחוריהם "אתם יודעים שאין סודות בחברה נכון  ?"

"מקנא ג'ונס?" שאל ג'יימס וחייך את החיוך המתגרה שלו .

"בוא נלך ג'יימס" אמרה בלה בקול הכי קריר שהצליחה לגייס.

הם יצאו מחדרו של ג'יימס והלכו אל כיוון חדר המועדון , שם ראו את אלבוס משחק טאקי מתפוצץ עם אחדים מחבריו .

ג'יימס פרע את שערו כשהם עברו ואלבוס בעט בו .

אין כמו אהבת אחים.

"טוב , אז מה כל כך מעניין שהיית חייבת להעיר אותי בשעה הזאת?"

"תפתח את המפה" אמרה בלה . ג'יימס פתח את המפה .

"נוו , אז מה רצית להראות לי ? "

בלה עיינה במפה לרגע ואז הצביעה על חדר מסוים בטירה. שם , לגמרי לבדם , הופיעו השמות סקורפיוס מאלפוי ורוז וויזלי.

"אני . לא . מאמין"  אמר ג'יימס  "אבל איך ידעת?"

"ראיתי אותם יחד בארוחת הבוקר" אמרה בלה  "בגללם לא הספקתי לסיים לאכול"

"טוב , אז למה אנחנו מחכים? לרגל מרחוק זה לא מספיק כיף"

ג'יימס חייך  והחווה בידו אל כיוון המסדרון . "אחריך" 

הפרק הקודם		הפרק הבא