החיים השניים של ויולה

היי:)

ניסיתי שהפיק יהיה ארוך..מקווה שתאהבו את זה,לא לשכוח תגובות.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"קומי כבר!"

ויולה נפלה מהמיטה 'בטרח' אחד גדול.

מעליה גהרה ילדה סלית'רינית גדולת מימדים,הילדה חייכה חיוך מרושע יצאה מהחדר בצעדים יהירים.

"לעזאזל" סיננה ויולה בשקט.

היא הביטה בשעון הקטן שעמד על השידה ליד המיטה ההפוכה שלה,ארוחת הבוקר כבר התחילה.

ויולה התחילה להתארגן במהירות ותוך כדי כך שחזרה לעצמה את הערב הקודם.

*

ויולה הלכה לחדר המועדון אחרי ארבעה ילדים משנה שלישית.

שניים מהם היו הרי אדם והאמצעי היה ילד נמוך,חיוור,בלונדיני והבעה יהירה מרוחה על פניו;מאחוריו ילדה עם פנים של בולדוג הביטה בו במבט מעריץ.

חדר המועדון היה מזוויה..מכל הבחינות. ר

עש,לכלוך,מכות ולחשים היו מפוזרים ברחבי החדר.

תלמידי שנה שביעית ביצעו לחשי אופל על תלמידי שנה ראשונה.

'אלוהים' חשבה לעצמה ויולה 'בדרומשטרנג את הלחשים האלה ידעת לעשות בשנה ראשונה'. ו

יולה הלכה בצעדים איטיים אחרי אחד הנערים שביצעו את הלחשים ועמדה מאחוריו,היא כיוונה את השרביט שלה לגבו וחיכתה שיסתובב.

חבריו של הנער הביטו בה,חלקם במבטים מסוקרנים ואחרים במבטים מלגלגים כאילו צחקו לה שתלמידת שנה חמישית תצליח להביס אותו.

ויולה החזירה להם מבט קריר משלה והמשיכה לעמוד כך.

חצי המועדון כבר הביט בה.

הנער שהרגיש שמשהו אינו כשורה הסתובב ונתקל בשרביטה של ויולה.

הוא גיחך

"אז מה גם תלמידת שנה חמישית מחכה לקבל מכות?"

שאל בקול גס.

ויולה צחקה "הו לא...תלמידת שנה חמישית נותנת מכות".

הנער הביט בה.ממצמץ בהלם.

הוא כיוון עליה את שרביטו ולפני שהבין מה קורה-

סקיג'ולי

הנער התחיל להסתובב כמו סביבון ומנחיריו החלו לצאת גיצים כחולים.

כל המועדון צחק.

ויולה הפסיקה את הקסם בתנועת שרביט אחת והנער שכב המום על הרצפה,הוא הביט בה ועל פניו הבעה רצחנית.

ויולה חייכה חיוך מזויף והלכה למגורי הבנות שעיניי כל בית סלית'רין עוקבות אחריה.

כשמצאה את חדרה וישבה במיטה שמעה מבחוץ דיבורים של בנות.

קבוצת בנות עצרה מחוץ לחדר ודיברו בקולניות-" איזה ילדה דפוקה" אמרה אחת מהן " מה היא מרביצה לאנטוניו, כאילו שהוא ימצא אותה הוא לא יפרק לה את הצורה".

"כן, נכון" נשמעו מלמולי הסכמה משאר בנות הקבוצה.

הבנות פתחו את החדר וגילו את ויולה יושבת במיטתה ומביטה בהן.

ארבעה בנות עמדו שם וכול אחת מהירה למיטתה מבלי להפגין שום זיהוי למראה הנערה החדשה .

חוץ מאחת.שכנראה היא זאת שדיברה על אנטוניו.

הדבר הראשון שאפשר היה להגיד עליה זה הגודל.

עצומה.

היה לה שיער שחור,קצר ודליל עד הכתפיים ועיניים קטנות ומצומצמות לסדקים.

הגוף שלה שעצר מול פניה של ויולה הסתיר לה את כל הארון.וזה אומר הרבה.

"אז את החדשה. זאת שהמהמה את אנטוניו שלי" היא אמרה בקול כועס.

"כן,זאת אני" ויולה חייכה חיוך קורן.

היא גילתה שהיא נהנית מכול הסיפור הזה.

הנערה נראתה כאילו היא הולכת להחטיף לויולה אגרוף.

 "אל תתקרבי אליו.הוא שלי" היא אמרה בקול סדוק מרוב כעס.

"איכס,עם מקל אני לא יגע בו.סתם למדתי אותו איך עושים קסם אמיתי" ענתה ויולה במבט מצמית משלה, "דרך אגב" הוסיפה "הוא שלך? זאת אומרת אתם זוג?איכס.דווקא הוא נראה אחד שיש לו טעם טוב."

הנערה נהמה והתכוונה לקפוץ על ויולה,החברות שלה מהרו ותפסו בידיים שלה בניסיון להרגיעה. ויולה חייכה.

"לילה טוב" היא אמרה וקרצה לנערה הנזעמת.ובתנועת שרביט היא הסתירה את עצמה עם הכילות.

*

ויולה הפסיקה את מחשבותיה.

היא תפסה בתיק ומיהרה לכיוון האולם הגדול.

היא זכתה בשלושה סוגי מבטים.

סוג ראשון-מבטים נזעמים מצד חבריו של אנטוניו,אנטוניו בעצמו לא הסתכל עליה;כשראה שהיא נכנסת לאולם הגדול הוא הרכין את מבטו לצלחת האוכל שלו.

סוג שני-מבטים מחייכים,כנראה גאים בה על הצלחתה.

וסוג שלישי-מבטים חוששים שעברו מבן ויולה לאנטוניו.חוששים ממכות.

ויולה חייכה לכולם ונפנפה בשערה השחור.היא חטפה פרוסת טוסט והסתובבה לכיוון שולחן גריפינדור.למצוא את לי. אבל למראה אכזבתה לי לא היה שם.

היא ראתה שם את פרד וג'ורג' וכששאלה אותם למיקומו של לי הם שלחו זה לזה מבטים מסופקים, "למען האמת לי עכשיו בחדר המועדון יש לו הרגל מגונה לאחר לכול מקום." אמר ג'ורג'

"כן,תגיד ג'ורג'" שאל אחיו התאום "קמת בלילה למלמוליו של חברנו לי?"

"לא,מה היה?" שאל ג'ורג' בחיוך.

ויולה הביטה שניהם במבטים המומים.

הם דיברו כאילו שכחו שהיא שם עפ"י שהם ידעו שהיא שם ודווקא רצו שהיא תשמע.

פרד נאנח אנחה מזויפת "כל הלילה הוא מלמל 'ויולה..סלית'רין.למה..' חשבתי שאני הולך להתאבד כבר אני יודע להגיד את זה הפוך...הו ויולה?" הוסיף בהבעת הלם מעושה "את עוד פה?".

"המ-מה אני..אה..לא משנה..ביי" היא מלמלה רצף של שטויות ומיהרה כיוון השיעור הראשון שלה.

פרד וג'ורג' חייכו זה אל זה. "ש סיכוי שמתחיל פה משהו?" שאל פרד.

 "אוו בזה אני בטוח" אני ג'ורג' בחיוך.

הפרק הקודם		הפרק הבא