מה מכשפות רוצות

תודה רבה לכל התגובות בפרק הקודם =] אני אשמח לתגובות גם הפעם..

אה, מצטערת על הפרק הקצר. אני אנסה לפצות על כך בפרק הבא.

שיעור מס' 2 - להידבק להן לגלימה

אני מניח, ואני באמת מקווה שזה נכון, שנוספו קוראים חדשים. אני אוותר על ברכות מטופשות ומיותרות ברשותכם, ואגיע לעיקר – תקציר השיעור הראשון מהמהדורה הקודמת. כן, גם למי ששכח – אל תנסו להפעיל קסם אישי על בנות המין השני, זה לא עובד. נסו לדבר איתן בהיגיון ולנסות להבין מול מי באמת אתם עומדים. אבל למי שזה לא עבד, ואני באמת יכול להבין אותו, השיעור הזה הוא בדיוק בשבילך. למעשה לא באמת משנה באיזה צד אתם –  כאלו שהמזל האיר להם פנים או כאלו שלא – אתם צריכים את השיעור הזה. אני יודע שאני הייתי צריך אותו לפני שלושה חודשים, אז אל תוותרו עליו.

אם אי פעם עלה במוחכם הרעיון לעקוב אחרי מי שאתם חושקים בה או לרומנטיקנים שבנינו – אחרי זאת שאוהבים – תשכחו אותו מייד. זה מתכון בטוח לאסונות ולתשובה שלילית תמידית. ורק בגלל שאני חייב, הנה כלל מס' 2 – אל תידבקו להן לגלימה. תנו להן זמן וחופש לחשוב על ההצעה שלכם ואל תנדנדו, ככה לעולם לא תשיגו תשובה חיובית.

עד הפעם הבאה – ס. מאלפוי

_________

לבוקר הבא לילי בהחלט לא ציפתה, משום צורה שהיא. לא רק שהמורים החליטו לתת להם כמות שיעורי בית בלתי ניתנת להכחשה, סקורפיו מאלפוי לא עזב אותה לרגע. זה החל בארוחת הבוקר שבה מאלפוי קרץ לה בשובבות וחייך חיוך ממיס, כיוון שעדיין לא הבין שעליה זה לא עבד, אלא עשה בדיוק את הפעולה ההפוכה – הרגיז אותה עוד יותר. כך יצא שלילי שקלה ברצינות את האפשרות להטביע את ראשו הבלונדיני בקערת הפודינג ממנה אכל בהנאה מרגיזה כל כך. אבל היא וויתרה, כיוון שלא רצתה להיענש עוד בתחילת השנה. זה נמשך בשיעור שיקויים שלצערה ואולי לשמחתו, חלקו גריפינדור וסלית'רין. באמצע השיעור לילי קיבלה קלף קטן ומגולגל, וכשפתחה אותו נכחה לדעת שסקורפיו מציע לה לצאת איתו, שוב. כמובן שזרקה את הקלף ברגע שיצאו ממרתפי השיקויים. ולבסוף, גם אם חשבה שמאלפוי וויתר, נכחה לדעת שטעתה ובגדול. בשעות הערב, לאחר ארוחת הערב הטעימה ומעט שעות של שקט מהקוסם המעצבן, אותו אחד חיכה ללילי על יד חדר המועדון שלה. לא פחות ולא יותר. "מה את רוצה, מאלפוי?" סיננה בזעם.

הוא גיחך, "כאילו שאת לא יודעת."

היא חשקה את שיניה בזעם, "ואתה יודע מה התשובה שלי. עכשיו, זוז," פקדה עליו. לא שזה עבד.

הוא נאנח, "מה יהיה איתך, פוטר?"

"יהיה מעולה ברגע שתעזוב אותי!"

"תני לי סיבה אחת לעשות את זה," התגרה בה.

"כי אני לא רוצה לצאת איתך! מאלפוי, תן לי לעבור. עכשיו!" ציוותה עליו בכעס. אבל סקורפיו תיאודור מאלפוי היה רחוק מסיום, אלא בדיוק להפך. הוא רק התחמם. היא תסכים לצאת איתו היום ויהי מה.

הוא נשען ביתר נוחות על תמונת חדר המועדון, למורת רוחה של הגברת השמנה ושל לילי פוטר עצמה. הוא חסם לה קליל את המעבר, אבל לא נראה שזה הפריע לו במיוחד. "ולמה בדיוק את לא רוצה לצאת איתי?" שאל אותה.

לילי החלה לאבד את זה ממזמן. היא לא ידעה מה מנע ממנה לשלוף את שרביטה ולקלל אותו, תהיה אשר תהיה הסיבה, זה בהחלט פעל לטובתו. "אתה יהיר, שחצן, גס רוח, מפונק, מתנשא, נודניק, מחליף בנות כמו גרביים וכל כך בלתי נסבל! פספסתי משהו?!" צעקה עליו.

הוא הניח את ידו על לוח ליבו, "זה כאב, פוטר," אמר בחיוך מזויף.

"אתה לא באמת רוצה לראות מה כואב, נכון מאלפוי? עכשיו לך מכאן, ולא, אני אצרח וכל הטירה כולה תשמע אותי!" איימה עליו. לחיה תאמו את צבע שערה וסקורפיו לא יכל שלא לחשוב כמה המראה הזה משעשע. 

הוא גיחך, "משהו מצחיק, מאלפוי?!" ירתה אל עברו בזעם.

הוא הנהן, "ועוד איך," אבל הבין שהיא רצינית ולא רצה להרגיז אותה יתר על המידה. "בסדר, ניצחת, פוטר. אני הולך עכשיו. אבל שלא תחשבי שזה נגמר בינינו," אמר לה. הוא זז מתמונת הגברת השמנה ובעוד זו נאנחת בהקלה לילי שיגרה אל עברו מבטים מזרי איימה. הוא חייך אל עברה חיוך אחד אחרון ופנה אל חדר המועדון שלו עצמו – מרתפי סלית'רין.

_________

"סקורפי? איפה היית?" שמע כשנכנס אל חדרו.

"אנג'לה.. באמת חיכית לי," הוא חייך בשביעות רצון.

"ברור," אמרה אנג'לה סוואן בקול מפתה. מפתה מידי לטעמו. אנג'לה הייתה נערה הפלפאפית בת השנה השביעית בהוגוורטס שהקיץ בהחלט לא הזיק לה. ואפילו להפך, לשמחתו. הוא התקרב אליה ונישק אותה בחוזקה והיא נענתה לו בהתלהבות. מבלי לבזבז זמן מיותר, הם החלו להוריד את הבגדים, בעוד סקורפיו מחייך בהנאה. זה בדיוק מה שהוא היה צריך עכשיו, אחרי דחייה מפוטר. ברגעים כאלו הוא הזכיר לעצמו שאף אחת לא יכולה לעמוד בפניו ושעדיין יש כאלו שרוצות אותו. אחרי הכול, הוא היה מומחה בלגלות מה מכשפות רוצות. נדמה לו.

מאוחר יותר, כשאנג'לה ישנה לצידו של סקורפיו בשלווה, הוא התהפך במיטתו בחוסר מנוחה. לילי פוטר המעצבנת הזו לא נתנה לו מנוח. כל אחת אחרת ממזמן הייתה נופלת לרגליו, מתחננת שיצא איתה. אבל היא והעקשנות חסרת המעצורים שלה, חסרת הפשרות. זה הוציא אותו מדעתו. הוציא אותו מדעתו שיש מישהי שלא באמת מתרגשת ממנו, שלא מוכנה לצאת איתו. אבל הוא החליט – לילי לונה פוטר כבר לא תהיה רק חלק מהתערבות. היא הייתה המטרה החדשה שלו. היא תהיה שלו, לא משנה כמה יצטרך להתחנף אליה לפני. היא תיפול לרגליו.  

_________

במשך השבוע הבא סקורפיו תיאודור מאלפוי לא וויתר, דבר שהרתיח את לילי, אבל שעשע מאוד את חברתה – ג'ניפר. מערכת היחסים של לילי וסקורפיו הייתה בדיוק כמו זו של שרביט וקוסם – בלתי נפרדים, לצערה של לילי. היא החלה לאבד כל תקווה ואף להתייאש. אומנם לא הסכימה לצאת איתו, היא עוד לא הגיעה לרמת השפלה שכזו, אבל החלה לוותר לו עם משפטי המחץ שלה ופשוט לעקוף אותו בחוסר סבלנות כל פעם שזה התייצב מולה. זה בא לידי ביטוי בייחוד בפגישה מקרית למדי, תלוי את מי שואלים, באחד ממסדרונותיו הרבים של הוגוורטס. לילי התהלכה לה בטירה בשעת לילה מאוחרת. היא חזרה מהספרייה בדיוק לפני שזו נסגרה ולקחה ערימת ספרים שתשמש לה כעזרה בשיעורי הבית. לפתע נעצרה, כיוון ששמעה פסיעות קרבות. היא שלפה את שרביטה, נזהרת. מהמשך המסדרון, ממש מהעיקול, הגיח סקורפיו תיאודור מאלפוי – הקוסם המעצבן ביותר עלי אדמות. היא נאנחה אומנם בהקלה, אך אמרה בכעס, "שוב פעם אתה?"

"שמח לראות גם אותך, פוטר," השיב לה בקלילות.

היא נחרה בזלזול. "מה אתה עושה כאן?"

"אני יכול לשאול אותך את אותה שאלה בדיוק."

היא נאנחה בחוסר סבלנות. "ובכל זאת?"

"מפטרל במסדרונות," אמר בפשטות. "זוכרת? זה התור שלי היום," הוסיף. הוא יכל לראות את ההלם שהתפשט על פניה.

"הו, כן," מלמלה.  

הוא גיחך. "מופתעת?"

"אין לך מושג עד כמה," ענתה. כשקבעו את ה- 'סידור' על משמרות הסיורים הליליים היא ידעה שלו יהיה זה בגדר המלצה בלבד. היא לא באמת האמינה, ולו לרגע אחד, שימלא אחר כך.

"אני לא מה שאני נראה, פוטר," העיר אותה מהרהוריה.

"הו, כן. אתה נורא יותר ממה שאתה נראה," עקצה אותו.

הוא צקצק בלשונו, פגוע כביכול. "בלי טיפת רחמים, מה פוטר?" משראה שהיא לא מגיבה, הוסיף בשובבות, "עכשיו תצאי איתי?"

"אתה יודע, מאלפוי," אמרה לאט, "ייזקף לזכותך שאתה בהחלט יודע להידבק לגלימה. אתה לא מוותר?" אמרה בייאוש.

"לוותר לא נמצא באוצר המילים שלי."

"אז אני מניחה שנהיה תקועים כך לנצח. אתה בהצעות שלך שהופכות לפתטיות מיום ליום, ואני בסירוב העיקש שלי," זרקה לעברו בעוד היא מתחילה להתקדם אל עבר חדר המועדון. "אבל אל תוותר, מאלפוי. זה לא באוצר המילים שלך," הוסיפה בלעג. סקורפיו צפה בגבה המתרחק של לילי לונה פוטר בעוד הוא מקלל אותה בשקט.   

המכשפה הזו עוד תוציא אותו מדעתו. הוא היה בטוח בכך.

אבל כמו שהבטיח לה, הוא לא יוותר. אם תוכנית א' נכשלה תמיד יש את תוכנית ב'. היא לא תדע מאיפה זה בא לה. בקרוב היא עוד תציע לו. בזה, ללא ספק, הוא היה בטוח.

הפרק הקודם		הפרק הבא