ילדתם של בני האלמוות

"קסם?"הראש של אלי התחיל לכאוב.מה,היא הוזה?

"כן,קסם.זה קצת שונה אצלך אבל... את מכשפה."דמבלדור השתתק.

אלי הרגישה שהיא הולכת להחטיף לפרצוף השלו הזה.

הוא בא הנה,הופך לה את החיים,ועוד מעז לומר לה שהיא מכשפה.

היא לא מכשפה!נכון היא מוזרה אבל...זה בטח סתם כישרון,לא?לא.

דמבלדור צודק.וזה בדיוק מה שמרגיז אותה."אוקיי" הקול שלה התקשח ותוי פניה התהדקו.

"נגמר.תודה רבה שאמרת לי שאני מכשפה,אני אודה לך אם תעשה עוד הדגמה על המזוודה והתיק

שלי אבל בכיוון ההפוך,ותעוף לי מהחדר."היא היתה בטוחה שזה מה שהוא יעשה,אבל הוא צחק...צחק!

איזה חוצפן היא חשבה בזעם."לא יקירתי"אמר דמבלדור."לא ארזתי את הדברים שלך סתם.

את לא המכשפה היחידה בעולם.יש הרבה כאלה,ולכן הם צריכים גם מקום ללמוד.יש בתי-ספר

לקוסמים וספורט קוסמים ועבודות של קוסמים.אפילו שר הקסמים ומשרד הקסמים.

באנגליה יש את בית הספר לקוסמים מגיל 11-17 הגדול ביותר בעולם.(שבטח כבר הבנת שאני מנהלו.)

קוראים לו הוגוורטס."

"אתה רוצה שאמי אלמד בבית הספר של החזירים המכונפים ביחד עם הילדים המשוגעים

שיוצאים להם אורות מהידיים?"היא פלטה נחרת בוז."אתה משוגע."

"אולי קצת."ענה דמבלדור באדיבות."בכל אופן,הם ילדים רגילים לחלוטין רק שהם קוסמים.

ובקשר לאורות בידיים,אני חושש שאת היחידה שמסוגלת לדבר כזה."

"סליחה?אתה אומר שאני מוזרה?"

"רק קצת.אבל למה את כל כך מתנגדת,אלי?האם את אוהבת את הבית שלך?"

אלי קפאה.לא היא לא אוהבת את הבית שלה.הוא יכול להוציא אותה מכאן?

אבל מה עם החברים שלה?במקום לשאול את כל זה היא אמרה בכעס:

"בסדר דמבי,מה אני אמורה לעשות?"עיניו של דמבלדור נצצו בשעשוע.

"דבר ראשון כשאת פונה אלי את לא קוראת לי דמבי,אלא פרופסור או פרופסור דמבלדור.

דבר שני את מוציאה את המעיל שלך מהמזוודה ולובשת אותו.

דבר שלישי את מחזיקה את התיק והמזוודה שלךקרוב אלייך,נפרדת מהחדר הזה,

יושבת פה בשקט ומחכה לי."

אלי עמדה להתווכח אבל רק התיישבה בשקט על המיטה.דמבלדור הוציא שוב את המקל מכיסו.

"חכה" אמרה אלי.דמבלדור הרים גבה."כן?"

"אם עבדת עלי אני אהרוג אותך."הוא צחק."אל תדאגי אלי,את תראי אותי עוד דקה."

"למה זה לא עושה אותי מאושרת?"מלמלה אלי.דמבלדור צחק שוב."להתראות אלי."ובקול נפץ חזק הוא נעלם.

"אליסון"!!!!!!!!צרחה אליין מלמטה."מה זה היה?!!"

"כלום,מצטערת!"היא צעקה בקול רועד וצנחה על המיטה.

היא משכה את רגליה אל בטנה וקברה את ראשה בין הבירכיים."אני חושבת שאני אהרוג אותך גם אם לא עבדת עלי."מלמלה בכעס.

הפרק הקודם		הפרק הבא