המכתבים (ממשיכים בחיים הארי והשאר)

סליחה אם יש קצת טעויות ניסיתי להפחית קראתי את זה כמה פעמים.

אם תגיבו אז אני יעלה יותר מהר את הפרקים.

=============================================================================

כשמולי ראתה את ג'יני היא התחילה לבכות. דלורס סגרה לך את הפה. "מה אתם רוצות? למה אתם עושות את זה?" הארי אמר.

"כי אנחנו רוצות פוטר ולמה שאנחנו נואמר לך?" אמרה בלטריקס וצחקה. "קורשיו" אמרה דלורס ונשמע הצעקה של לונה". אף אחד לא באה.

"נראה לך הם באו עם עוד אנשים?"שאלה דלורס בשקט. "תבדקי עוד פעם, תקללי את השניה ואת זאתי הבלונדה עוד הפעם זה לא מספיק!"אמרה בלטריקס.

"אוקי... קורשיו! קורשיו!" נשמעו שלוש צרחות אחת של ג'יני אחת של לונה ואחת של מולי שלא נשמעה כל כך בגלל סגירת הפה. אף אחד עדיין לא הגיע.

"אז אין כאן אף אחד. פוטר לא הבאתה אף אחד מהחברים היותר מוכשרים שלך. אז באמת באתה אלנו למות." צעקה בלטריקס וצחקה. "פוטר בו אלנו וויזלית את תקחי את הבנות."

מולי הלכה כמה צעדים בחשש עזרה לג'יני ולונה ללכת וסימנה להארי לצעוק את המילה. "תהרגי גם את הבוגדי דם המגעילים האלה".

לחשה בלטריקס באוזניה של אמברידג' אבל לפני שהספיקה לסיים את דבריה הארי צעק "למה!" בקולי קולות. תוך פחות משניה התנפלו על דלורס 10 הילאים אבל בלטריקס הצליחה לברוח המילים האחרונות ששמעו ממנה היו "אני עוד אחזור!".

שבוע לפני המשפט, שבוע אחרי החטיפה-

כולם נפגשו לארוחת ערב בבית של הארי (קריצ'ר הכין הרי כולם היו מקיאים אם הארי היה מבשל). מאז שג'יני ולונה חזרו הארי לא דיבר עם ג'יני שהייתה עדיין בטראומה. אבל לאומת זאת הרמיוני לא הפסיקה לדבר היא עוברת המון הרפתקאות ומחר היא השופטת במשפט של אמברידג'."מחר אמברידג' יוצאת מתה אחרי המשפט."

"הרמיוני אולי כדי שתרגעי עם הקפה." אמר רון

"רון תפסיק סך הכל שתיתי 17 כוסות קפה היום זה  טעים כל כך במיוחד של מוגלים. אבל אני לא מבינה מה הקטע של האסלות האלה. מי מבין אותם? וואי קריצ'ר זה טעים ,סוף הדרך ,ממש אין עליך גמדון בית מהסרטים למרות שהארי כדאי לך לשחרר אותו!"

"לא!" צעק קריצ'ר שכניראה היחידי שהבין מה הרמיוני אמרה כי היא דיברה כל כך מהר. הייתה שתיקה ארוכה מאוד עד שהארי שאל "ג'יני הכל בסדר?"

"כן" לחשה ג'יני. להארי זה הזכיר את התקופה שג'יני הייתה מתביישת ממנו כי היא הייתה מאוהבת בו.

הוא נתן לה חיבוק ואמר"משהו יודע איפה לונה הזמנתי אותה והיא לא באה?"

"כן היא יצאה למסע אחרי חיפוש שטויות כאלה עם אבא שלה היא אמרה שהם גם נוסעים עם עוד אנשים אז יהיה מעניין." אמרה הרמיוני כל כך מהר שאפילו קריצ'ר התבלבל 

"מה?" כולם אמרו פה אחד. "הרמיוני את בטוחה ששתית 17 כוסות קפה ולא יותר?" אמר רון. כולם צחקו חוץ מג'יני שעדיין נראתה קצת טרודה.

אחרי כשעתיים כשמולי ארתור ביל וכל שאר משפחת וויזלי חוץ מרון וג'יני חזרו למחילה אז הרמיוני כבר נרגעה ואמרה "אני רצינית על מה שאמרתי מקודם על אמברידג' אני לא אוותר לה אחרי מה שהיא עשתה לנו בשנה החמישית. בסופו של דבר היא תמות שם באזקאבן!" אחרי שהרמיוני אמרה את זה היא ישר נרדמה. רון לקח אותה והלך לבית שלהם.

מי שנאר היו הארי וג'יני. הייתה שתיקה של 10 דקות עד שהארי אמר "ג'יני מה הם עשו לך?" "הם... התעללו בי, זה פעם ראשונה שכל כך הרבה. הם כל הזמן איימו שהם יהרגו אותנו. אני לא יודעת איך אני יחזור להתאמן לאליפות העולם ככה. אני מקווה שזה יעבור." "אל תדאגי זה יעבור." אמר הארי וחיבק את ג'יני. ג'יני והארי נרדמו חבוקים על המיטה. הם התעוררו באמצע כשרון נכנס לבית של הארי בצעקה "אמא בבית חולים ג'יני. היא עומדת למות!"

המשך בקרוב...

הפרק הקודם		הפרק הבא