גריפינדור,סלית'רין, רייבנקלו והפלפאף

גודריק לא הבין מה הולך שם.ניראה כאילו העולם נחרב, שאין סוף לסבל.....
אך תחושה זו חלפה כאשר קללת אינסנדיו פגעה בו.
"אגוואמנטי!" אמר גודריק, וכיבה את האש.גודריק שם לב לחבורה של קוסמים שודדים, שניסו לשדוד את הוגוורטס.גודריק החל לירות קללות לכל עבר:
"שתק!פטריפיקוס טוטאלוס!אינסנדיו!אקספולסו!"
רבע מהשודדים ברחו, נפצעו או נהרגו.
"אקספליארמוס!שתק!!!!"שאג גודריק, ושיתק שודד שניסה לשדוד ולהרוג את רוונה.
"זה ניגמר, עלוב!"אמר אליו שודד בקול רם, בזמן שכיוון את שרביטו אל עורפו של גודריק.
"תן את כל אוצרות המקום, או שתמות!"איים השודד, אך גודריק גריפינדור, הידוע כאמיץ ביותר, רק נחר בבוז.
"אוקיי....אם זה מה שאתה רוצה.שת..." –"אבדה קדברה!" את השודד קטע משהו נורא. המוות.גודריק הסתכל אחורה כדי לבדוק מי מושיעו, וראה את סלאזאר.
"תודה...חבר."אמר לו גודריק, וסלאזאר ענה לו "אין בעד מה."
ביחד הם התחילו לסלק את כל השודדים שחדרו להוגוורטס.רוונה התעוררה ועזרה להם. הלגה גם התעוררה,ושלחה לחש משתק על הבחור שניסה להרוג את סלאזאר.
"אינסנדיו!"
"אקספולסו!"
"שתק!"
"אקספליארמוס!"
הלהבה האדומה, הניצוץ האדום, האש והלהבה הזהובה השתלבו, ויצרו מערבולת הרסנית במיוחד.
המערבולת הרגה כל שודד שהיה בטווח של 100 מטר.
"קרושיו!" סלאזאר עונה על ידי שודד.
גודריק ראה זאת. הוא ידע שהוא חייב לסלאזאר.

"אקספליארמוס!" שאג גודריק, והשודד נהדף הצידה כששרביטו נשבר בין חרבו של גודריק, התלויה על הקיר.

אחריי שעתיים, חצי מהשודדים מתו- ואלה שלא היו מספיק טיפשים, ברחו מיד.אלה שכן היו מספיק טיפשים, נכלאו במרתפים. עד היום השלדים שלהם נמצאים שם....           

הלילה הסוער לא נשכח.
סלאזאר עדיין נח מכאביו, מפני ששעות ספורות לפני-כן קולל בקרושיאטוס.
גודריק צחצח את חרבו, ואילו הלגה הלכה לישון.
"התחייא!" אמר גודריק וטפח על רגלו בעזרת שרביטו.פצעיו התאחו.
"זה היה....לילה.....אין לי מילה לתאר מה שהיה שם."אמר סלאזאר.
"ההממ..."הייתה תשובתו המאולצת של גודריק, בזמן שחשב מה נתן לשודדים להיכנס להוגוורטס. כשרוונה נכנסה לחדר, הכל נשכח.
"שלום לך, רוונה." אמר גודריק, וזו הדביקה לו נשיקה.
סלאזאר, שלא ידע שהשניים זוג, הופתע.מאוד.
"אממ..."הוא פתח, "מה קורה פה?יש איזה משהו ששכחו לומר לי?"סלאזאר ביטא במיוחד את המילה 'שכחו'.
"כן.התעלפתי לפני שהספקנו לספר לכם," אמרה רוונה,  "ומשם כל הסיפור מוכר."
סלאזאר המופתע הביט אל גודריק. הוא שלח אליו מבט של רוגז, אבל גודריק לא קלט אותו.לסלאזאר הייתה תחושה שהוא רוצה לאחוז בשרביטו, והצמיד אותו אל גודריק ולצרוח "אבדה קדברה!".
אך הוא החליט שזה מיותר.במקום זה, הוא פנה לצאת מהחדר, והטיח את זעמו על השודדים שנכלאו במרתפים("קרושיו!!").
בבוקר, בשיעור שיקויים, סלאזאר למד את התלמידים של גריפינדור וסלית'רין להכין שיקוי שינה בסיסי.
אפשר היה לומר שלא סלאזאר מלמד אלא סנייפ, אם מתייחסים למידת הרשעות כלפי הגריפינדורים.
בשיעור התגוננות מפני כוחות האופל גודריק לימד על ערפדים וכיצד מרחיקים אותם.
הוא לא דימיין שזה יהיה שימושי בעתיד.
גם שיעור תולדות הקסם עבר בלי להזכיר מילה כלפי הלילה הקודם.
רק אצל הלגה, כשהם למדו שינוי-צורה, הלגה פלטה משהו שקשור ללילה הקודם. הילדים אילצו אותה לספר, ותוך 6 שעות כולם שמעו גל גבורתו של גודריק, הצלתו של סלאזאר, ההתעלפות של רוונה,הנשיקה והמערבולת ההרסנית שכמעט הרסה את הוגוורטס עצמו.
עברו ימים.וחודשים.אך לתלמידים הנהנים נראה כאילו עברו ימים אחדים.
הגיעה חופשת חג המולד, וכל הילדים הלכו הביתה.
רק ארבעת המייסדים נשארו בהוגוורטס, ומה שקרה חופשה תקראו בפרק הבא.

הפרק הקודם		הפרק הבא