בכלא של מאלפוי היה צפוף וחם. היה שם שלד רקוב עם עובש ומעיל מרופט קרוע. הם היו שם כבר שבוע. המשרתות של מאלפוי הביאו להם בכל יום דג מעופש ובקבוק מים. הדג היה נוראי והמים חמים מאוד. יום אחד מאלפוי בא ואמר להם "המלך והמלכה רוצים לפגוש אותכם, בואו כבר!" המלך והמלכה? תהה הארי אותה מחשבה עברה בראש של כולם. מאלפוי הוביל אותם במסדרונים חשוכים ומפוטלים. ברוב המסדרונים הקירות היו צבועים בירוק והסמל של סליתרין היה עליהם.
אחרי הליכה של כחצי שעה בערך הגיעו הארבעה לחדר ארוך מאוד. באמצע החדר היה שולחן מלא אוכל טרי וטוב. הארי חשב שהוא צריך לאכול את כל האוכל הזה מיד בשביל לא למות מרעב. ליד השולחן עמדו כמה מוצצי דם ובקצה החדר שלושה כיסאות מלוכה מעוטרים. במרכז היה הכיסא הגדול ביותר. הוא היה לבן בדיוק כמו האיש שישב עליו, בצדדיו היו ידיות ירוקות. על הכיסא הזה ישב לוציוס מאלפוי. הכיסא השני בגודלו היה ירוק עם ידיות לבנות ועליו ישבה נרקיסה מאלפוי.
הכיסא הקטן ביותר היה כמו הכיסא הראשון רק קטן יותר. דראקו מיהר לשבת עליו. "הארי פוטר" אמר לוציוס "פעם עוד היית חזק אבל כמו כל קוסם שאנחנו כולאים אנחנו לוקחים לו את השרביט" לוציוס הוציא מכיסו את השרביט של הארי "סוף סוף אנחנו כולאים אותך. מה דעתך על המצודה שלי?" שאל. "אני לא מפחד ממך" אמר הארי בקול אמיץ יותר מאשר היה באמת. רון והרמיוני הסתכלו במבטים מפוחדים לעבר הארי שהתקרב לכיסאות המלוכה. "דראקו אמר שהוא יחליף את וולדמורט" אמר הארי. "כן, הוא דובר אמת דראקו?"
|