שושלת הדורות של פוטר

"אדון סנייפ-תחזיר את השרביט שלך למקומו בבקשה"אמר דמבלדור.

הוא נעמד ליד החברוה המוזרה,"לא אמור להיות לכם שיעור עכשיו"שאל.

הקונדסאים ולילי טסו מהאולם ולכיוון כיתת שוניי-צורה.

"10 נקודות מגריפינדור" אמרה הפרופסור מקגונל בשניה שבה נכנסו לכיתה.

סיריוס,פיטר ורמוס התיישבו בשולחן בשורה האחורית וג'יימס ולילי הלכו לשבת בשולחן ליד.

"היום נמשיך בשינויי-צורה בבני-אדם"אמרה הפרופסור מקגונגל "התחלקו לזוגות,קחו לכם מראה ושנו את צבע שיערכם בטורות".

ג'יימס הסתכל על חבריו שישבו בשולחן משמאלו.סיריוס סימן לו בשפתיו,בלי קול "אתה עובד איתי!כן?"

"לא יכול...אני עם לילי"סימן לו ג'יימס בשפתיו ובהבעה מתנצלת.

סיריוס הזעף פנים,הסתובב והלך למראה צדדית-לעבוד לבד.

רמוס המסכן נשאר עם פיטר,

וג'יימס הסתכל על חברו שאכזבה ובהרגשה שמשהו כאן הלך לא כמו שצריך.

'אני אדבר איתו אח"כ' חשב לעצמו.

*                         *                             *

לילי הצליחה להפוך את שיערה מהאדום הבוער לטורקיז כבר בנסיון השני והתיישבה בכיסא ליד-כדי לצפות בג'יימס.

ג'יימס הצליח להפוך את שיערו משחור לורוד מסטיק בתוך כמה שניות,ואת שאר השיעור הם בילו בצפייה בפיטר-שבמקום לשנות את צבעו-שרף אותו...ואז על הפרופסור מקגונגל מתקנת לו את הנזק ונוזפת בו,ואח"כ-שוב על פיטר-שבנסיון השני שוב פישל ונותר קירח.

הצלצול נשמע ולילי וג'יימס קפצו ממקומותיהם.

ברגע שיצאו מהכיתה ג'יימס משך את לילי הצידה אבל לא נישק אותה(לשם שינוי)

"תקשיבי..."אמר ג'יימס ,מעיף מבט בדלת-לראות אם סיריוס כבר יצא "נתראה בעולם הגדול בארוחת-צהריים.אני חייב לדבר עם רך...סליחה,עם סיריוס."

לילי חייכה חייוך קטן. "זה על זה שהוא נעלב כי עבדת איתי ולא איתו?" שאלה.

"בחיים לא ראיתי מישהי חכמה כמוך" אמר 'יימס בחיוך רחב.

"בהצלחה!" איחלה לו לילי והלכה משם.

התלמידים יצאו מהכיתה בזוגות ובשלשות,וג'יימס עמד בפתח הדלת-מחכה לסיריוס.

כשרמוס יצא-נראה היה שהוא בקושי שם לב לג'יימס (אם בכלל) כי נראה היה שפיטר עוד לא התאושש ממה שקרה בשיעור והוא דיבר בשטף.רמוס נראה מעוצבן ולא מרוכז.

לבסוף-סיריוס יצא אחרון.

ברגע שיצא מהכיתה-ג'יימס משך אותו הצידה,קצת יותר מדי חזק ושניהם נצמדו לקיר.

"בחיי קרניים!לילי לא מספיקה לך?" שאל סיריוס בכעס והתנער מג'יימס.

"רך-כף!"אמר ג'יימס בכעס "תקשיב לי!אני מצטער על מה שקרה בשיעור-לא התכוונתישזה יצא ככה.."

סיריוס הרים גבה מפקפקת.

"באמת!"אמר ג'יימס.

"אני רק לא מבין איך אתה יכול להחליף את החבר הכי טוב שלך שהיה איתך בהכל-באיזה בחורה שאתה אוהב..."אמר סיריוס בכעס.

"אני לא החלפתי אותך!פשוט-סתם,ישבתי ליד לילי.." אמר ג'יימס בייאוש.

"עזוב.."אמר סיריוס "אני מבין שכאן העבודה שלי נגמרה-קיבלת את הבחורה שאתה אוהב,אתה כבר לא צריך מישהו שיקשיב לכל הקיטורים שלך ושינחם אותך על זה שהיא לא רוצה לצאת איתך...אני מניח שאני פשוט אלך..."

הוא הסתובב וכמעט התחיל ללכת,כשג'יימס (שהקשיב לכל הנאום הזה בהלם מוחלט)הטיח בו:"אתה מטומטם!מה כבר עשיתי?הלכתי לעבוד עם לילי?"

סיריוס בדיוק הסתובב בחזרה וברגע שבא לפתוח את פיו,ג'יימס עקף אותו וידר במדרגות,לכיוון האולם הגדול-לארוחת צהריים.

ברגע שנכנס לשאולם,נשמע הצלצול והאוכל נעלם.

'מה קורה לי היום?' שאל את עצמו 'לילי אומרת לי שהיא אוהבת אותי,ואז אני מאחר לשיעור שינויי-צורה,ואז אני רב עם רך-כף,ועכשיו-אני גווע ברעב והאוכל בדיוק נעלם..'

הוא נאנח,נזכר שיש לו שעה חופשית עכשיו,ויצא מהאולם הגדול.

ברגע שעבר את הדלת הגדולה של האולם הגדול-הוא נתקל במישהי.

"סליחה"אמר,מעיף חצי מבט באותה אחת,ואז הזדקף...זאת הייתה לילי.

"תטייל איתי?"שאלה.

"טוב..."ענה.

הם התיישבו מתחת לעץ מול האגם,ולילי הוציאה צלחת זהב עם אוכל.

"שמתי לב שלא באת,אז ארזתי לך קצת.."אמרה.

"לא תודה..אני לא רעב.."אמר ג'יימס ובדיוק באותו הרגע ביטנו השמיעה קרקור מרעיש במיחוד.

לילי גיחכה.

ג'יימס נאנח. "אין לי תיאבון."אמר,וסיפר לה כל מה שקרה.

ברגע שלילי פתחה את פיה בכוונה להגיד לו משהו,

הופיע כאילו משומקום חתך ענקי לכל אורך ידו של ג'יימס והוא זעק בכאב.....

_____________________________________________________________________________________________________________________

תגיבו!!!!!!

אני יודעת שלא יצא לי משהו...

אבל אני משתפרת...

ושוב,תגיבו!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא