תלמידה חדשה

הגענו  להוגוורטס. 

"שלום, הארי פוטר," אמר ילד בלונדיני מוזר, "אולי השנה יתמזל מזלך ותראה עם מי כדאי לך להסתובב"

"אין סיכוי, מאלפוי" אמר הארי, "אני תמיד אשאר עם החברים שלי - הרמיוני ורון"

"אבל יש פה עוד צוציקית," אמר הבלונדיני. בהתחלה לא הבנתי אבל הוא התכוון אליי.

"אותה תעזוב, היא שנה ראשונה והיא נכה" אמר הארי. לרגע התעצבנתי. הארי חושב שאני סתם ילדה מסכנה שלא יודעת כלום. מי הוא חושב שהוא. בלי חשוב אמרתי: "אני קייט ג'נו, ואני לא מפחדת ממך!" אמרתי לשניהם אבל כולם חשבו שהתכוונתי רק לילד הבלונדיני. "אווו," אמר הילד הבלונדיני ולרגע התחלתי לפחד, "אם כך, אני דרקו מאלפוי, ואת תראי שזה לא היה כל כך חכם..." הוא הפסיק לרגע וצעק: "קראב! גויל!" לפתע באו שני ילדים ענקיים ומפחידים. רציתי לברוח משם כמו מטורפת אבל לא רציתי להראות פחדנית אז שתקתי. "אתה חושב שאנחנו מפחדים?" שאלה הרמיוני ואמרה לכולנו ללכת. הארי המיוני ורון היו נסערים ואני העדפתי לא לשאול. רק הלכתי אחריהם.

"ילדים וילדות, קוסמים ומכשפות,

ברוכים הבאים להוגוורטס. בואו נברך את הקוסמים החדשים:

דני אלטרמן, צ'רלי דרני, קייט ג'ינו,  ג'ני רום!" פתח פר' דמבלדור. "דני אלטרמן!" צעקה מורה עם קול צפצפני. הילד קיבל את מצנפת המיון. "אםםםם, ילד מעניין, אתה תשלח ל.... הפאלפף!" כולם מחאו כפיים והילד הצטרף לשוחן הפאלפף.  אני לא אפרט לאן כל ילד נשלח אז אני אדלג לתורי. "קייט ג'ינו!" קראה המורה עם הקול הצפצפני. קיבלתי את קובע המיון והתרגשתי. "אםםםם.... ילדה מאוד מעניינת. מצד אחד מתמודדת ומצד שני את נותנת ואת בן אדם סבלני, את תשלחי ל.... הפלפאף!" כולם מחאו כפיים ובשולחן גריפינדור ראיתי את הרמיוני הארי ורון מוחאים לי גם כפיים. ביוק כמו הוריי! הם היו הפלפאף! איזה צירוף מקרים...

כל כך התרגשתי עד שכמעט מעדתי בדרך אל השולחן. החטפתי מבט אל סלת'רין וראיתי את דראקו הזה. הוא היחיד שלא מחה כפיים והיה עם פרצוף חצוף. בלי שאף אחד שם לב הוצאתי לו לשון. הוא יצא מהפרצוף החמוף ועבר לפרצוף מופתע. צחקתי בליגלוג ונעלמתי מעינו. ניגשתי את שולחן הפאלפף. התישבתי ליד נער גבוה ונאה, שהבנתי כי הוא מדריך בהפלפאף. על חולצתו היה שם- "סדריק דיגורי".

"לצערי, עקב בריחתו של סיריוס בלק" אמר המנהל- פרופסור אלבוס דמבלדור. צמרמורת עברה בי. לא ידעתי מי זה סיריוס בלק, אך שמו היה מספיק נוראי בשביל להעביר בי הרגשה לא נעימה, שמשהו רע עומד לקרות.
"בית-ספרנו נאלץ לארח את הסוהרסנים, שומריהם של אזקבן" המשיך דמבלדור.
"הוא הצליח לברוח מהם פעם אחת, ויצליח שוב" לחש לי סדריק.
"טוב, משוחררים. לכו לבתים. תלמידי השנה הראשונה, אתם תעברו הדרכה מפי המדריכים" אמר דמבלדור.
עקבתי אחרי סדריק דיגורי, עד שהגנו למטבחים, ושם, מול תמונה של אגס, אמר סדריק דיגורי: "גירית מקפצת".
התמונה נפתחה, ונכנסנו כולנו, תלמידי השנה הראשונה נכנסו בפה פעור, לעומת האחרים שנראו רגועים למדי, שלוים ולא מופתעים בכלל.
קיבלתי עלון צהבהב ישן, ועליו כתוב "בית הפלפאף". התחלתי לקרוא. היה שם מידע על בית הפלפאף.

הפרק הקודם		הפרק הבא