נסיכות ארבעת היסודות

גוון פניה של פטריסיה הפך אדום. זה הלחיץ אותנו. אבל זה לא היה סתם אדום, אלא אדום דומה לאש, זה הלחיץ אותנו יותר. ניסינו לפתוח את עיניה העצומות בכל דרך אפשרית: סטרנו לה בפניה, התזנו לעברה מים, ואפילו ניסינו לגרום לה להחנק. ( רעיון שלי. כשהצעתי אותו לכולן נמרחה הבעה נוראית על הפרצוף,, אבל בסוף ניסינו את זה). כלום לא עזר. פטריסיה עדיין שכבה שם מעולפת, כשעפעפיה עצומים. ג'ואן, אמה של פטריסיה, ביקשה מאיתנו לזוז הצידה. הופתענו, כיוון שעד לרגע זה, היא עמדה בשקט והביטה בניסיונותינו הכושלים. ג'ואן הרימה את ידיה והניחה אותן מעל לליבה של פטריסיה, אך לא נגעה בה. פתאום, כמו נשלחו גיצי אש מתוך ידיה של ג'ואן לעבר ליבה של פטריסיה. פטריסיה פקחה את עיניה ומצמצה בבלבול ובהתה בכפות ידיה של אימה. ג'ואן נשקה לה על המצח החיפזון ויצאה מהחדר. פטריסיה הייתה המומה כשסיפרנו לה מה קרה, וכולנו הסקנו מסקנה ברורה- האמהות של כולנו קשורות לעניין המוזר הזה. החלטנו להשקיע מאמץ ולנסות לברר את עניין מחדש. צעדנו אל המטבח, ואמה של פטריסיה, כמובן, נמצאה שם. כשראתה שנכנסנו, הסתכלה עלינו והתנשפה בכבדות, כאילו ידעה בדיוק במה מדובר. למרות זאת, אמרתי בתקיפות: "אחרי כל מה שקרה ומה שקרה לפטריסיה לפני רגע, אני חושבת שאת חייבת לנו כמה הסברים..." היא הנהנה בהכנעה אך עוד לא סיפקה את המידע שרצינו, אז המשכתי בשטף דיבורי: "אם אפשר, נשמח מאוד לקבל תשובות גם לגבינו, ולא רק לגבי פטריסיה. ג'ואן הנהנה ואמרה: "אני יודעת שזה קשה לכן, אבל תדעו לכן שחוסר הידיעה שלכן לא תלוי בי. אם זה היה תלוי בי; הייתן מבינות את הכול. אני בהחלט חושבת שאחרי המקרה מגיעות לכולכן תשובות, אבל קודם אני צריכה לדבר עם האמהות שלכן. חכו בחוץ בבקשה, עד שאסיים לדבר איתן". הרהרתי קצת בדבריה של ג'ואן, וקולה של לורן קטע את חוט מחשבותיי: "מה זאת אומרת? יש עוד פרטים שאנחנו לא יודעות?" אימה של פטריסיה נראתה מאוכזבת כמעט כמונו. 
היא היא עצרה באמצע החיוג " כן, יש עוד הרבה שעליכן לדעת. תצאו מהחדר ואני אטלפן" אמרה ונאנחה. יצאנו החוצה, ולכולנו עברה בראש אותה מחשבה: הן מסתירות מאיתנו משהו. משהו גדול. מאוד. ואני יודעת שלא אוותר עד שנדע בדיוק מהו.

שלום. זה פרק חדש עם בטא. אני אומרת תודה  מכל הלב ל-אמה ווטסון XD  שביטאה לי את הפאנפיק. מקווה שאהבתם!

הפרק הקודם		הפרק הבא