אם אלה החיים

עליתי על הסירה יחד עם ג'יני ונסענו לעבר הטירה.

אורות נצנצו על פני המים ושיקפו את פני המחייכות.

יצאנו מהסירה ועלינו לטירה יחד עם פרופסור מקגונגל,

נעמדנו בתור למיון חיכנו לשבת על כיסא שם המצנפת תהיה על ראשנו

ותגיד את התשובה הגורלית.

ג'יני עלתה והמצנפת צעקה:" גריפינדור!"

אחריה פדמה פאטיל והמצנפת צעקה:" רייבנקלו".

לאחר מכן קטי רוליג' " הפלפאף"

ואחריה צעדתי חוששת אל הכיסא, התיישבתי והמצנפת מילמלה ורק אני שמעתי:"מעניין...

הפלפאף, רייבנקלו, הפלפאף, רייבנקלו, הפלפאף, רייבנקלו! היא צעקה לבסוף.

מחייכת צעדתי לשולחן של רייבנקלו.

המיון הסתיים והאוכל הופיע על השולחן מורעבת לקחתי לי אוכל ואכלתי במהירות.

חיכיתי בערך חצי שעה עד שכולם סיימו....

ולאחר מכן המדריך הראשי של הבית שלנו הוביל אותנו לחדר המועדון שם דיקלם את הסיסמה:

מלפפון חמוץ.

נכנסנו לחדר המועדון החמים עם האח הבוערת

עליתי למגורי הבנות ונרדמתי במיטת האפיריון.

הימים עברו והוגוורטס היה הבית יותר מכל מקום אחר.

יום אחד התעוררתי מוקדם כשכל הבנות עדיין ישנו וקראתי בעיתון הפקפקן.

כשסגרתי אותו הבנות כבר לא היו בחדר והשעה הייתה אחת עשרה וחצי,

פספסתי שלושה רבעים משיעור השיקויים !!!

התארגנתי מהר ורצתי לחדר שיקויים.

שם הפרופסור סנייפ פנה אלי רותח מכעס:" העלמה לאבגוד מה גרם לך לאחר 

בשעה וחצי לשיעורינו?!" 

שתקתי, לא היה לי מה לענות - שלא באתי לשיעור כי קראתי עיתון?!

סנייפ הורה לי לשבת בשולחן על יד ג'יני ואמר: היום את מנקה את חדר הגביעים

במקום פילץ'!!!

ישבתי בשולחן והתחלתי לרקוח את השיקוי שהיה מוכן "למופת" לאחר חצי השעה שהייתי בשיעור.

סנייפ בחן את השיקוי שלי שהיה אמור להקטין צפרדע לגודל של זבוב.

השיקוי היה אפור ומבעבע במקום סגול לילך בהיר ודליל.

הפרופסור סנייפ הדגים על הצפרדע והיא הפכה לארנב מנוקד בלי פרווה.

הוא שאל: למה לא שמת עור של דרקון , לא קצצת את הלוטוס ולא קטשת את האבקה???

שוב שקט מוחלט.

סנייפ בדק את השיקוי של ג'יני שהפך במהרה את הצפרדע לפצפונת.

ג'יני הסמיקה וסנייפ שיחרר את כולנו החוצה.

המשכנו בשיעורים ולבסוף בחדר המועדון הכנתי את שיעורי הבית וצעדתי לעבר חדר הגביעים

ובדרך תפס אותי נוויל ושאל אותי לאן אני הולכת.

עניתי:" איחרתי לשיעור שיקויים ואני צריכה לנקות בחדר הגביעים."

המשכתי לצעוד ונוויל תפס אותי שוב ואמר:" אני אעזור לך יש שם הרבה גביעים..."

חייכתי והודתי לו וצעדנו יחד אל חדר הגביעים שם שטפתי את הרצפה ונוויל טאטא.

התחלנו להבריק את הגביעים. 

לקראת הסוף נוויל אמר:" אני צריך להכין שיעורי בית, היה כיף לעזור לך, תסתדרי לבד?"

"כן בטח, עניתי ונשקתי לו על הלחי.

הוא הסמיק וצעד לעבר חדר המועדון של גריפינדור.

הברקתי את הגביעים האחרונים. ולפתע הבחנתי בגביע קטן ויפה כאות הוכרה לטום רידל - 

על גילוי פתיחת חדר הסודות בפעם השנייה.

הבטתי בגביע המבריק המוזהב והקטן, וראיתי את פניה של אימא, כמה שהתגעגעתי אליה.

אך לפתע פניה של אימא הפכו לפני נחש,ועייניה הכחולות העמוקות הפכו לעיינים ירוקות צהובות חדות.

כשהבטתי בעיינים האלו הכל, קפא נפלתי על הרצפה דוממת.

הפרק הקודם