עולם קסום

אחרי שהתעתקה עם אלארט ויזלי, ג'יין לא חשבה שמשהו יכול להיות מפתיע יותר. היא טעתה.

מולה ניצבה אחוזה אדמדמה וענקית, בעלת עשרה מגדלים: תשעה מגדלים קטנים, אשר הקיפו מגדל אחד גדול מעט יותר. לאחוזה היו חלונות צלולים ונקיים, עם מסגרות זהב מסולסלות, דרכם אפשר היה לראות חדרי שינה, אולמות ועוד. חומת אבן הקיפה את האחוזה וגניה, ובה נקבע שער זהב אחד.

אלארט ויזלי צעד בביטחון אל השער, לחש משהו והשער נפתח. הוא סימן לג'יין להיכנס במהירות וסגר מיד את השער.

ברוח רגועה יותר הלך אדון ויזלי אל הדלת הגדולה, העשויה זהב עם עיטורי נחושת ואבני אודם. אותיות נחושת מסולסלות במסגרות אבני אודם הרכיבו מעל הדלת את המילה: "אחוזת ויזלי".

ג'יין ואלארט נכנסו פנימה, אל אולם כניסה ענקי ויפהפה, עם קירות אדומים ופסיפס שלהבת על הרצפה. במרכז הפסיפס עמדה ושוחחה משפחה ענקית:

אישה אחת, בלונדינית ירוקת עיניים, בעלת תווי פנים עדינים, לבושה גלימת קוסמים בגוון שני.

שני נערים אדומי-שיער וזהים, שנראו כבכורים, בני תשע-עשרה או עשרים. 

נער אדום שיער בעל משקפיים, שנראה כבן ארבע-עשרה, ואותו ג'יין מיד זיהתה: ארתור ויזלי.

שני נערים אדומי ראש שנראו כבני שתים-עשרה או שלוש-עשרה, וגם הם היו זהים.

נער עם זיק שובב וחיוך זדוני מעט, גם לו שיער אדום, אך שיערו ארוך.

ילדה יפה, ג'ינג'ית בעלת עיני-כלב חומות גדולות, ועוד ילדה קטנה, ירוקת-עיניים ואדומת-שיער.

אלארט חייך והציג את ילדיו:

"זאת אילין, אלה צ'ארלי וביל, התאומים, ארתור, פרד, ג'ורג', רון, ג'יני ולינדה", סיים אלארט.

הרגשה מבשרת-רעות נולדה בג'יין: הרי השמות הללו זהים לשמות בניו של ארתור ויזלי, מלבד הילדה הקטנה, לינדה. לא יתכן... חשבה ג'יין וניערה את מחשבותיה.

המשפחה העשירה קיבלה את ג'יין בשמחה, והוענק לה חדר בין חדרי האורחים. באותו לילה שנתה של ג'יין הייתה טרופה בחלומות מזעזעים על בני משפחת ויזלי, ולצערה הרב, היא חלמה על עצמה ועל רון ויזלי הראשון, שנראה כי התאהב בה, מתנשקים.

"אני בסך הכל בת 11", חשבה שוב ושוב, אך לא עזרו התירוצים.

הפרק הקודם		הפרק הבא