מסוכנת

לוסי לא יכלה לשיר ברעש הקללות.

היא אטמה את אוזניה, והחלה לשיר את הדבר הראשון שהיה לה בראש.

"שדות ירוקים,

פרחים אדומים,

נושם אותם לרגע,

רוצה להישאר כאן לנצח,

לעצור את המגע,

את הצמרמורת בגופי,

הרוח הקרירה,

עם עננים לבנים,

אבל זה נגמר,

זה עצר,

לעולם לא יהיה עוד–"

"ואוו לוסי" לחש ג'יימס נפעם. זה הספיק. הריכוז נעלם והשקט שהשתרר בעקבות קולה שב להרעיש.

קללה משתקת חלפה כחוט שערה מג'יימס.

"אלבוס..., איפה אל?" שאלה לוסי את ג'יימס בבהלה.

אלבוס לא נראה בשום מקום.

התוכנית של המסדר פעלה כמו בומרנג.

אוכלי המוות הסתתרו גם הם ברכבת, מחכים שיקרה משהו.

"בואי אחרי, ותשתדלי לא להיתקע באף אחד" לחש ג'יימס ללוסי כשהזדחלו בתוך הגלימה.

"זאת רק אשמתך!" לחשה לוסי בקול זועם,  "עם לא היית מפריע לי, היינו יכולים להתחמק מי זה עם אל!"

"אה, כן?" נעצר ג'יימס אדום מכעס, "טוב, אז זאת אשמתי?"

"כן" הטיחה לוסי "עם לא היית מפריע לי, אל היה כבר איתנו!"

"ממתי את קוראת לו אל?"

"ממתי שבא לי! ותפסיק להתנהג כמו תינוק מגודל!"

קללה משתקת פגעה בג'יימס.

"ג'יימס?" הספיקה לוסי ללחוש, לפני שמשהו פגע בראשה, והיא קרסה על בירכיה וצללה לתוך האפלה השחורה.

סורי שזה פיק קצר, אבל תודה רבה על התגובות!

נ.ב. הפיק הבא מוקדש לראשון שמגיב\ה....

ובבקשה, תדרגו את הפרק למעלה, אני צריכה את זה!

הפרק הקודם		הפרק הבא