באותו שבוע ראשון,קרו כמה מקרים שישפיעו בהמשך השנה. רון וליזי נפגשו בינשופיה. "היי!"חייך רון "הבהלת אותי!"צחקה ליזי "מצטער." "זה בסדר!" "אז מה בעצם את עושה פה?" "אני שולחת מכתב להורים שלי..אתה יודע,געגועים.." "כן.שחכתי שאת לא רגילה לזה.." "אז מה אתה עושה פה?" "אני סתם,באתי לבקר את פיג" 'איזה תרוץ מטומטם!' חשב רון 'טוב מה יכולתי להגיד?!באתי לפה,כי ראיתי אותך הולכת לפה.אה למה?כי אני רוצה להיות איתך בכל מקום.ולמה זה?כי אני מאוהב בך.' ליזי רצתה להיתיישב,אך רון תפס בידה "אל תשבי."נבהל "מה?!" "עמדת להיתישב על קקי של ציפורים." "אה!יו תודה!הצלת אותי!"חייכה בהוקרת תודה "אבל אומרים לשלשת." "מי אומר לשלשת?את כזאת סבתא!" "מי אומר קקי של ציפורים?אתה כזה אדיוט." המקרה השני היה,כאשר ליזי ישבה ליד עץ האלון הישן וכתבה מכתב להוריה, לפתע משומקום צץ מאלפוי, והחל לרדת עליה. ואז הגיע רון והוציא אותה משם בעודו מורח על מאלפוי ואוזניו מאדימות. "הצלחת אותי!"אמרה ליזי בשנית.
|