אמת או חובה

קמתי בבוקר, בגלל שלילי הנחיתה לי כרית על הראש.
השעה הייתה 7:15.
התארגנתי מהר מאוד, אני לא אחת שמתעכבת.
התקלחתי, לבשתי מכנס שלושה רבעים וחולצה שמצויר עליה פו הדוב. אני מתה עליו.
לילי, רייס ואמה גיחחו כשהן ראו אותי עם החולצה הזאת.
"וואו, איזה יפה את היום"! לילי החמיאה לי, אבל היא גיחחה על החולצה. "השיער שלך הסתדר ממש טוב"!
"אוי תודה, גם את! וגם את טרייסי, איזה חולצה חמודה"!! אמרתי בחביבות.
"לא טרייסי, רייס" רייס חייכה אלי.
השארתי את שיערי פזור וירדתי לאולם הגדול. שתיתי קפה כמו בכל בוקר, ולילי השתגעה ממני בגלל שאני לא אוכלת.
אישה חמורת סבר ורצינית ששמה פרופסור מקונגול הביאה לי את המערכת. לי וללילי יש בדיוק את אותה מערכת, חוץ משיעור אחד- שיקויים.
שעה ראשונה: שינוי צורה.
שעה שנייה: טיפול בחיות פלא.
שעה שלישית: שיקויים.
המערכת טובה, אני טובה בשיקויים.
הלכנו, וחשבתי לעצמי - וואו ! איזה בית ספר מוזר, יקח לי זמן להתרגל, זה לא כמו בבובאטון.
עד אמצע השיעור המורה חפרה לנו על כמה זה חשוב בגרויות ושצריך להשקיע. אחרי החפירות התחלנו ללמוד איך הופכים איגוואנה לארון בגדים. בשינוי צורה אני טובה, ואפילו התאמנתי בבובאטון על להיות אנימאגוס. אני עדיין לא הצלחתי להשתנות לגמרי. פעם אחת צמח לי זנב וכל שאר הגוף נשאר אותו הדבר.
לקח לי שעתיים להוריד את זה, זה היה מאוד מביך וקשה.
לפחות לא כולם ראו את זה.
בשיעור הראשון הצלחתי במשימה וקיבלנו בונוס של 10 נקודות לגריפינדור.
לאחר מכן הלכנו לשיעור טיפול בחיות פלא, ואישה חביבה וחייכנית עם שיער קצר ומתולתל שיש בו קצת שיערות שיבה וקראו לה פרופסור גולד.
בשיעור שלה למדנו על חדי קרן, וואי הם כל כך חמודים. נקשרתי לאחד ששמו היה דגלו. ליטפתי אותו והוא התקשה להיפרד ממני.

אחרי זה הלכנו לארוחת הצהריים, אכלתי אורז. וראיתי את לילי טוחנת בשר ופסטה וסלטים, כל מה שבא ליד. היא ממש התעצבנה שאני לא אוכלת.
"את ממש רזה, את חייבת לאכול"!
"אז מה .. אני לא רעבה".
"בסוף את תהי אנורקסית"!! לילי ממש דאגה לי.
בדרך לשיעור שיקויים ניפרדתי מלילי והיא הלכה לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל.
התיישבתי לבד בסוף הכיתה, לא רציתי למשוך הרבה תשומת לב.
פתאום, מי אם לא סיריוס נכנס לכיתה מתנשף. כל הבנות שהיו בכיתה נמסו.
"אני מצטער פרופסור סלגהורן, זה לא יקרה שנית" הוא עשה את מבט הכלב שלו שאף אחד לא היה עומד בפניו וסלגהורן צחק ונתן לו להיכנס.
כל הבנות פינו לסיריוס מקום ליידן, אך הוא הסתכל על הכיתה, ראה אותי, חייך והתיישב לידי.
הייתי בהלם. כל הבנות הסתכלו בקנאה.
דווקא אותי? מכל הבנות?
הוא חייך אלי וקרץ. עשיתי את עצמי לא מתייחסת.
סלגהורן אמר לנו שאנחנו עושים עבודה בזוגות לפי מקומות הישיבה, והעבודה תהיה להכין הרצאה על שיקוי המוות החי.
גם הוא, בדומה למקונגול, חפר לנו על הבגרויות.
ואז היה צלצול. 
"איזה מזל יש לי, גם יפה וגם חכמה" אמר סיריוס בחיוכו הכובש.
"שלא תחשוב שאני אעשה לך את כל העבודה, החיוך שלך לא עובד עלי"
"אה באמת? נחיה ונראה.."
"אז מתי ניפגש"? שאלתי את סיריוס באדישות כדי שלא יחשוב שיש לו סיכוי איתי..
"את יודעת, אפשר היום אצלי, בחדר, שנינו, לבד.." הוא צחק.
"חח.. מצחיק מאוד, זה לא יעבוד עלי- אתה לא הטיפוס שלי" -זה היה שקר גמור.
"אוקי, אז מה צריכים לעשות"? הוא היה מבולבל. באמת היה נראה שהוא לא יודע כלום.
"בוא נלך לספרייה, ניקח ספרים ונלך לאכול.
לקחנו את הספרים, וירדנו למטה לאולם הגדול.
השילוב של שנינו ביחד עורר תשומת לב רבה מקרב הבנות. שמעתי כאלה שאומרות "מה זה? חדשה וכבר לוקחת אותו? אני כבר דלוקה עליו במשך 5 שנים, זה לא פייר"!
צחקתי בליבי. סיריוס התלהב מעצמו ואני נחפזתי להגיד לכולם שאנחנו לא יוצאים ושאין ביניינו כלום.
אחרי ארוחת הערב, סיריוס ניגש אלי.
"אוקי, אז מתי ניפגש?" כמה בנות הסתכלו.
"לעבודה שלנו" אני אמרתי בהדגשה.
"כן כן, לזה.."
"רוצה עכשיו, כמה שנסיים עם זה יותר מהר יותר טוב" אמרתי.   "בטח"! אמר בחיוכו הכובש.
"יש לי מקום מושלם" הוא הושיט לי יד בכדי לעזור לי לקום, אבל הייתי צריכה לדעת שסיריוס הזה תחמן לא קטן.
כשהבאתי לו את היד הוא משך אותי קרוב אליו, דחפתי אותו קלות בחיוך. שלא ישכח שזה לעבודה בלבד.
הוא נראה מבואס. עלינו ביחד לאחת הקומות, לא היה לי מושג איפה אני. עמדנו מול קיר, והסתכלתי על סיריוס. הוא נראה מאוד מטופש, הוא התהלך בעיניים עצומות ליד הקיר והיה נראה מאוד מרוכז.
לפתע הופיעה דלת על הקיר, והייתי בשוק. סיריוס הסתכל עלי וחייך.
"איך עשית את זה"?!
"זהו קסמו של סיריוס" הוא אמר בחיוך. הוא הביא לי יד אבל אני כבר למדתי. הסתכלתי עליה וגיכחתי. "נראה לך שאני אפול בפח הזה שוב"?! התחלתי ללכת לכיוון הדלת וסיריוס הסתכל עלי ונכנס אחרי.
החדר לא היה מתאים לעבודה. היו שם הרבה כריות וספות נוחות ואפילו מיטה.
הסתכלתי על סיריוס והוא חייך אלי חיוך ממזרתי.
"טוב, אז.. מתחילים לעבוד"? התעלמתי מהעובדה שאנחנו נמצאים בחדר מאוד מאוד רומנטי..
"כן" הוא אמר.
התיישבתי והוא לידי, מאוד מאוד צמוד.
לא יכולתי שלא להריח את הבושם המדהים שלו,אבל עצרתי את עצמי מלהיסחף.
התחלתי לקרוא אך הוא לא נראה מרוכז. הוא הסתכל עלי בעיקר.
ובפעם השלישית ששאלתי אותו שאלה והוא לא ענה, אמרתי :
"סיריוס? הכל בסדר?" הוא התעשת.
"כן בטח, את יודעת שאת מאוד יפה"? הוא אמר והתקרב אלי אם זה, אפשרי בכלל.
התרחקתי ממנו.
"אמרתי לך שאנחנו נפגשים רק בשביל העבודה".
הוא נראה מאוד נעלב. הוא לא הבין מה הבעיה. כנראה אף פעם אף אחת לא דחתה אותו.
"אני לא מבין מה קרה? אף פעם אף אחת לא דחתה אותי" הוא היה המום ונעלב. (העהע צדקתי!)
"כן, אבל אני שונה".  אמרתי בשקט
"או מאוד מיוחדת.."
"טוב אני חושבת שזה מספיק להיום" סגרתי את הספר בטריקה.
קמתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת, לא היה לי אכפת שאני אפילו לא יודעת איפה אני.
לפתע שמעתי צעקה נואשת:

"אל תדאגי, את בסוף תהי שלי".
הלכתי. אני לא מבינה איך עמדתי בפיתוי הזה,אני לא יכולה לשקר לעצמי יותר -אני באמת מאוהבת בו, אבל אני יודעת שהוא ינצל אותי, בדיוק כמו שהוא עשה כולם.
אוי סיריוס, למה אתה כזה ? למה התאהבתי בך?

***

תגובות אנשנושים!

פרק יפה? אהבתם?  צריך לשפר?

הכלל תיכתבו הכל כדי שהוא יהיה יותר טוב(:

הפרק הקודם		הפרק הבא