ביתו של דראקו מאלפוי

 אלבוס הלך לשולחן סלית´רין, כל חזותו אומרת אומללות. הוא היה מאוכזב כל כך, שהוא רצה לבכות. "היי, אח קטן!" הצטרף אליו אחיו הגדול ג´יימס. "נראה שיש לנו תלמיד סלית´ריני ראשון במשפחה!" הוא אמר בחיוך זדוני, אך כשהבחין בראשו המושפל ובעיניו העצובות של אחיו הקטן, הוא התרכך מעט. "זה לא כל כך נורא", הוא ניחם את אלבוס. "אני ארשה לך לבוא לחדר המועדון של גריפינדור מתי שרק תרצה, מבטיח."  ואז הוא פרע את שיערותיו של אלבוס ואמר: "מתערבים שאני אנצח אותך בקווידיץ´!" ורץ משם לחבריו ולרוז, בעודו מצחקק ברשעות-מה. אלבוס, מצידו, לא התנחם בכלל. הוא הביט סביבו וראה תפוחי אדמה אפויים ברוטב, הדבר שהוא הכי אוהב, אבל כרגע לא היה לו תאבון. הוא השעין את סנטרו על כפות ידיו ובהה.  בסיום הארוחה קם תלמיד סלית´ריני בן שש עשרה וקרא להם לבוא אחריו. הם פנו מערבה, אל מסדרון שהוביל למטה ככל שיורדים בו. לבסוף הם ניצבו מול דלת בעלת מקוש של נחש. "דם טהור!" קרא המדריך, והדלת נפתחה. אלבוס הסתכל בגועל סביבו. חדר המועדון של סלית´רין היה אפלולי. התקרה והריצפה הייתה לחה, כנראה שהם מתחת לאגם; אור ירקרק האיר את החדר, וכורסאות יוקרתיות מעור נחש ניצבו באמצע, קרוב לאח בוערת. אלבוס גרר את המזוודה שלו ליד אחת הכורסאות- הוא היה קפוא ורצה להתחמם מעט- עד שמעד בשלולית מים קטנה, שכנראה טיפטפה מהתקרה. הוא עמד ליפול בפניו ארצה כאשר יד חזקה תפסה בחולצתו ודחפה אותו בחזרה כדי שיתיצב. אלבוס התנשף והביט במושיעתו. זו הייתה נערה יפהייפיה בעלת צמה בלונדינית, חיוורת ועיניה היו אפורות כסערה. סנטרה היה מחודד מעט. לכמה רגעים אלבוס פשוט בהה בה,  ואז הוא התנשף ואמר: "אה- תודה." לחייו הסמיקו מעט והוא עמד במקומו, נבוך. חיוך רחב נפרש על פנייה של הנערה והיא הושיטה את ידה ללחיצה. אלבוס לחץ את ידה ואמר: "אלבוס פוטר."

 -"לוסי מאלפוי", היא ענתה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא