ערפדית הזאבים.

הפרק עוד לפני ביטוא.

פרק ג'.
"תקשיבי,קלי,אני מצטער.אולי הגזמתי,אבל,הוא כל..כלומר איש זאב,הוא האוייב שלנו והוא בן 16!"אמר אדוארד כאשר הגיעו לבית,
"אד,אתה יכול לסמוך עלי.אני לא אעשה דברים לא נכונים.גם אני חשבתי שלא יסתדר לך עם בלה,כן בלה ככה חשבתי,סליחה.אבל תראה!אתם מאוהבים!אני סמכתי עליך!"
"את יודעת מה?אולי זה דווקא יצליח לך.אם הוא ירצה אותך."אמרה בלה.
"למה בל?את מקנאה?"צחק אדוארד.
"לא ממש לא!"היא ענתה לו.
"טוב.אני עולה למעלה.אתם ממש מגעילים שניכם."צחקה גם קלרה ועלתה לחדרה.
***
שנכנסה לחדרה עלה בראשה רעיון גאוני.
היא פתחה את חלון חדרה וקפצה משם על היער.
היא ראתה שם את ג'ייקוב.
"אמרת שאחת הבעיות שלנו היא שאני בת 13 נכון?טוב לפחות נראת ככה.."
הוא נבהל."כן."אמר  בשקט.
"את זה אני יכולה לפתור."
לפתע,לנגד עיניו של ג'ייקוב,
גבהה קלרה והתפתחה.היא נראתה ממש בת 16.
"איך עשית את זה?"שאל,
"הכוח הערפדי שלי."היא חייכה עליו."אתה אוהב את צבע השער שלי?כי אפשר לשנות.."שערה החום התבהר לבלונדיני."כן אני אוהבת ככה.ככה יהיה לנו מגוון."
ג'ייקוב צחק."את עדיין לא מבינה.את ערפדה,"

"אז מה?!"
"אנחנו לא יכולים להיות ביחד!"
קלרה הרכינה את ראשה בעצב.

ג'ייקוב הניח את ידו מתחת לסנטרה והרים את ראשה.
"אבל אנחנו יכולים לנסות."
"אתה רציני?"התלהבה קלרה.
"כן.לגמרי רציני."
קלרה הטתה את פניה כלפיו.הוא נישק אותה ברכות וחיבק אותה בזרועותיו.
"גם עם יהרגו אותנו,נהרג ביחד."לחשה קלרה.
"את התקווה האחרונה."חייך ג'ייקוב.
קלרה נעמדה מיד.
"מה התקווה האחרונה?!אתה איתי בגלל שאני המוצא האחרון שלך?!"אמרה בכעס.
ג'ייקוב גלגל את עיניו."לא מה פתאום..את התקווה האחרונה שלי לאושר!"

"מה זה אומר?!"נבהלה קלרה.
"את רואה?!את פשוט ילדה קטנה!"התרגז ג'ייקוב.
"אוי באמת!אני גדולה ממך ביותר מחמישים שנה!תשתוק כבר."
"את מתנהגת כמו ילדה בת שבע!"
"יו אתה ממש מעצבן!בדיוק כמו כל שאר האחים שלך!עשיתי טעות."
"גם אני.מוצצי דם ואנשי זאב לא מסוגלים להיות יחד."
"אם ככה אתה חושב,אז שלום!"קלרה החלה ללכת על עבר הבית.
ג'ספר ואמט  שעמדו וצפו בהם החליפו כיף נסתר.
"אתה גדול ג'ספר!"חייך אמט.
"מה,זה לא שאני גרמתי להם להיתעצבן.."
***
בלה אליס אסמה ורוזלי ישבו בסלון הבית.
"שקר  בלה!ידעתי!את לא יודעת לשקר!"חייכה אליס בהתלהבות והושיטה לבלה את חפיסת הקלפים  האדירה שהייתה מונחת על השולחן.
בלה לקחה אותם באי רצון והוסיפה אותם לערמה הלא קטנה שכבר הייתה ברשותה.
"זה לא פייר."רטנה בלה,אליס ואסמה צחקו בשקט.
"בואי הצטרפי אלינו רוזי,"הניחה אסמה את ידה על רוזלי שהייתה באמצע לקרוא את הספר "נשים קטנות." "קראת את הספר הזה המון פעמים."
רוזלי רק הניפה את ידה בביטול.
דלת הבית נפתחה ואז נטרקה בחוזקה.
קלרה התיישבה ליד אליס והניחה עליה את ראשה.
"מה קרה קלי?"התרוממה רוזלי מהספר.
"ג'ייקוב."סיננה קלרה.ציפורניה נטולות צבע.
"ידעתי שלא יהיה לך טוב איתו."ירד אדוארד במדרגות לסלון.
"זה ממש לא הזמן אד."אמרה אליס בשקט.
אדוארד הניח את ידיו על בלה.
"אל תדאגי קלס.עוד תמצאי משהו."נכנסו אמט וג'ספר לסלון.
עיניה של קלרה הוצפו דמעות."אני כבר אחזור."היא אמרה ונעלמה.
ג'ספר ואמט הביטו אחד בשני,מוכי אשמה.
"מה עשיתם?!"רוזלי ואליס נעמדו לפניהם,ידיהן על מותניהן.

הפרק הקודם