ירח מלא

השחר התחיל לעלות. קייט ישבה על שפת האגם ופטפטה עם סאני חברתה בת הים.

"קייטי, נשמה! מדוע צבע שיערך שחור? קרה משהו רע"? אמרה תוך כדי סלסול שיערה הזהוב והמתולתל, שקייט כל כך קינאה בה עליו.

"האמת, אין לי מושג... סתם עמוס לי קצת לאחרונה, גם פיזית וגם רגשית" נאנחה קייט. היא התגעגעה לימים שבהם שיערה היה נצבע לכתום או סגול כשהייתה הופכת לבת ים.

"אני ממש שמחה שצבע השיער שלי נקבע כבר. הבלונד ישאר לי לנצח" אמרה סאני בסיפוק.

"אני לא מבינה, מדוע זה כה משמעותי בשבילך"? קייט שאלה בזלזול.

"כוח השמש, כאילו? עדיין לא הבנת שהשמש זורחת בזכותי"? אמרה סאני בהתנשאות.

קייט צחקה. כמה מתאים לסאני להחמיא לעצמה כך.

"לא הבנת עדיין מדוע קוראים לי סאן? השם שנתנו לי הורי המקוריים הוא בכלל ליליאן" אמרה סאני וצללה למים.

קייט נאנחה וצללה אחריה. היא מעולם לא לקחה את סיפוריה של סאני ברצינות. סאני הייתה פטפטנית, מצחיקה ומטורללת, אך לעיתים יהירה וחסרת רגישות. למרות זאת היה לה לב טוב. תמיד היא הייתה מספרת לה סיפורים מטורפים שכאלה, ולא היה לה ספק שזה בזכות הדמיון המטורף של סאני.

כמו כל בתולות הים, סאני הייתה יפהיפיה, ולטענתה היא הייתה בת 3,999 שנה. אך היא נראתה בת חמש עשרה- גדולה מקייט בשנה בלבד.

מבין כל בתולות הים קייט התחברה לסאני הכי הרבה, כי רובן היו מתנשאות מדי לטעמה.

הייתה מון (moon)- בעלת השיער הכסוף החלק והארוך מאוד והעיניים האפורות, השקטה והמסתורית, שמאז ומתמיד מעט הפחידה את קייט.

והיו ג'ני ואדריאנה ולורה וגייל- שתמיד הייתה לה הרגשה שהן לא ממש מחבבות אותה. כנראה זה היה כך בגלל שהיא הייתה הצעירה יותר מכולן.

והייו עוד המון שקייט בכלל לא ידעה את שמן...

קייט המשיכה לשחות, בעודה מוקסמת מהנוף היפהיפה של האגם מבפנים ושקועה במחשבות.

לפי דבריה של סאני- ביום ההולדת הקרוב שלה, ב-14 לפברואר, היא תהפוך להיות בתולת ים קבועה- כלומר, תיאלץ להיפרד מאית'ן, ג'ייד, לילי, רמוס, סיריוס, ג'יימס... חברייה הטובים ביותר!

ומה תגיד לאמה ואבייה המוגלגים?

האם באמת נשארו לי עוד 4 חודשים? הרהרה קייט, מתוסכלת.

היא הסתכלה בידייה. היא לא רצתה לוותר על כוחותיה המיוחדים. ברשותה היה הכוח להקפיא ולחמם, וזה היה כוח מועיל במיוחד, בהתחשב בעובדה שהיא הייתה חובבת בישול.

אבל בהחלט עדיף לחיות ללא כוחות, מאשר ללא חברים ומשפחה! החליטה קייט.

מאז ומתמיד נראה לה תמוה- מדוע היא נהפכת לבת ים רק בלילות ירח מלא? אך היא העדיפה לא להתעסק במחשבות על היותה בת ים יותר מדי. זה תמיד גרם לה לכאב ראש שהוביל לבכי מתוסכל. מה שגרם לה להדחיק את המחשבות האלה.

היא תהיה בתולת ים כל הזמן, ולא רק בלילות ירח מלא!

לא, אני לא אתן לזה לקרות.

השמש זרחה.

לפתע קפאה. שיט!

שיערה החל להתקצר ולחזור לצבעו החום.

היא החלה לשחות במהירות מטורפת לשפת האגם, אך היא הייתה רחוקה, וסנפירייה הפכו ל-2 רגליים. היא הרגישה שלא נשאר לה אוויר, והיא הייתה רחוקה מאוד משפת האגם.
לפתע היא הרגישה זוג ידיים אוחזות בה בחוזקה. כל כוחותייה אזלו, והיא התעלפה.

---

"היא חיה, היא חייה! בבקשה, תעשה שהיא חיה"!
קול נואש ומתחנן נשמע בקושי באוזנייה של קייט.
היא פתחה את עינייה בבעטה.

"ליאאאאאאם?!

ממממהההה אתתתהההה עעעוווששההה פפפההה"?! צרחה.

***

המשך    יבוא     בקרוב  ....

מקווה שקיבלתם תשובות על כל השאלות שלכם... אבל חכו חכו... 

להגיייייב (:

הפרק הקודם		הפרק הבא