הכל בגלל האהבה

איך פרסי אהב את מחנה החצויים. שראה אותו, נזכר ברגעים המדהימים שעבר פה.

*בום!*

פרסי נתקל באתנה פרתנוס, תמיד עומדת בינו לבין אנבת׳.

אנבת׳ מילמלה ״שוב אותו הסיפור…״.

פרסי פתח את עיניו, הוא נמצא במרפאה.

״התעוררת, מוח אצה?״ שאלה אותו אנבת׳ ״אנחנו צריכים ללכת״.

בלי שום הסבר, אנבת׳ גררה את פרסי על פני מחנה החצויים, עד שהגיעו לאגם. ״אתה מבין?״ אמרה אנבת׳. ״כן״ עניתי לה, ונזכרתי ״הנשיקה הראשונה שלנו, היא הייתה פה!״. ״אבל איפה היא בדיוק הייתה?״ אמרה אנבת׳ כאילו היא מדברת אל ילד קטן. ״במים!״ צעקתי. לקחתי את ידה של אנבת׳, וקפצתי למים.

אנבת׳ התחילה להשתעל. אוי, אמרתי לעצמי, אנבת׳ לא יכולה לנשום במים! מיד יצרתי בועה לנשימה.

אנבת׳ הפסיקה להשתעל ואמרה ״תראה!״. הסתכלתי למקום בו הצביעה, וכמעט התעלפתי. הייתה שם מערבולת שהוציאה לבבות קטנים, זה היה נראה בדיוק כמו מסרט ילדים מצויר. ״איך לא שמנו לב לזה אף פעם?״ שאלתי. אני לא הבנתי, כל כך הרבה פעמים שחינו בקרקעית האגם, לא הגיוני שלא היינו שמים לב לזה. לפתע התחילו החרוזים שאפרודיטה העניקה לנו, לזהור. ״החרוזים!״ אמרה אנבת׳ ״הם בטח מפעילים את הכוח לארמון הלבבות!״. ״אז?״ שאלתי. ״אז אנחנו נכנסים לתוך המערבולת!״ אמרה אנבת׳. לא הספקתי אפילו להגיב, והיא מיד גררה אותי לתוך המערבולת. העולם כולו הסתחרר, אז כמובן שמיד נרדמתי.

הפרק הקודם