קרוליין ג'יינס

תגיבו, בבקשה!! 

היא הלכה ברחובות. הקור התחיל לחדור אל עצמותיה והרוח פרעה את שיערה.

היא חזרה אל הקרטון. הכעס רק מתגבר, ושלוה מוזרה התגנבה לתוכו לאט לאט. היא הצליחה להשיג אוכל ושאר שטויות לשנה שלמה, ואולי תשיג עבודה.

היא התכסתה בשמיכתה וקראה את כל המכתבים. מתחילתם ועד סופם. כולם אמרו שרוצים שתלמד בבית ספרם, ושנכס גדול אם תהיה אצלם.

לכל בתי הספר שלחה פתק בעל מלל זהה. 'נא לא להטריד, תודה'.

היא סידרה עלים בתוך שק שמצאה, כדי שישמש לכרית. בדיוק אז הופיע ינשוף נוסף באופק. היא נאנחה. כבר לא היה לה כעס. כולם רצו אותה ורק היא היתה מבולבלת. מה זה המבחן הזה בכלל? היה בה רק יאוש ורצון לנתק את הקשרים. נמאס לה מהקסם שהרס את חייה ואת גאוותם ואי קבלת האחר שלהם. אלה שקרוליין לא ידעה שמדובר ביחידים.

הינשוף קרב אליה ומשום מה הוא היה נראה שקוף. הוא טס ישר דרכה, תחושת קרחיות עברה בה, כאילו שפכו עליה דלי של קרח. הינשוף נעמד על ענף על העץ מאחוריה, תוך כדי כך הפיל מכתב אל הקרקע.

היא לטשה עיניים. היא הבינה שלא יעזור לה ללטוש עיניים. היא הרימה את המכתב ולקחה פחם מעט שנותר לה ועמדה לכתוב 'נא לא להטריד', אבל החליטה לקרוא לפני תא המכתב.

'לקרוליין ג'יינס' סוף סוף לא אומרים 'עלמה' ושאר חינופים,

'כאן קולג' לגאונות הקסם, כותב המנהל, מר תומס גילדרויי, רוח רפאים עם הכי הרבה יכולות, וגאון הקוסמים לדורותיהם. את מחוייבת ע"פ מכתב שחתמו הורייך למסור את עצמך למען עולם הקסם ולכן לא נתונה לשיקולך הצטרפותך לקולג'. עלייך להיות בקולג' ב5 בבוקר בעוד שבוע בדיוק. מפתח המעבר הוא הינשוף'.

הפרק הקודם		הפרק הבא