אהבה סודית

סקורפיוס:

כשירדנו מהכרכרות ליטפתי את הפגעסוסים ונכנסתי לאולם עם אלבוס, שהיה עדיין עם מחלת ים מהנסיעה המטלטלת (הוא עשה מרוץ נגד לואיס ודומיניק ויזלי...). ישבתי במקום שלי, שהיה בראש שולחן סלית'רין (כקפטן נבחרת הקווידיץ' והמדריך הראשי, היו לי את כל הסיבות לקבל את המקום הזה) והתחלתי לפטפט עם כל החברים שלי... אה, כן... שכחתי להזכיר: יש לי חחחחחחבבבברררררייייםםםם!!!!! כן, כשאתה קפטן וגם מדריך, אנשים מתחילים לחבב אותך. רוז, כמדריכה הראשית, ישבה באותו המקום, אבל בשולחן של גריפינדור. המנהלת מקגונגל נשאה את נאומה לרגל פתיחת השנה וסיימה אותו בכך שהציגה אותי ואת רוז כמדריכים ראשיים במטרה "להפחית את הסכסוך בין סלית'רין לגריפינדור". כשהמערכות חולקו גילינו שהשיעור הראשון מחר יהיה שיקויים, מה ששימח אותי ואת אלבוס, אבל בבירור ביאס את רוז. למעשה, כל התלמידים שלקחו שיקויים מגריפינדור התבאסו, כי המורה החדשה הייתה קשוחה יותר מכל מורה אחר בבית הספר. המורה, גברת גרטצ'מפט, הייתה אישה לא נסבלת בערך כמו שמה, שהיא הייתה מורידה 5 נקודות לכל מי שהגה אותו לא נכון.

*היום למחרת: שיעור שיקויים*

התיישבתי במקום שלי, ליד אלבוס בקדמת הכיתה (שבמקרה גמור לגמרי היה ליד זה של רוז) והתחלתי לדבר איתה לגבי משחק הקווידיץ' הבא, שהיה שלה נגד האפלפאף. רוז בדיוק התכוונה לענות משהו, אבל היא השתתקה כששמענו את קול עקבי הפלדה של גרטצ'מפ מתקרבים לדלת הכיתה. המורה צעדה באיטיות בין כל התלמידים, בוחנת שלכולם אכן יש גיליונות כתיבה ונוצות על השולחן וכמובן, מורידה נקודות למי שאין. "המשימה שלכם להיום," אמרה המורה בקול שלא עלה על לחישה "היא להכין שיקוי שינה המספק חלומות טובים..." והתיישבה על הכיסא שלה. אני ואלבוס ידענו מה צריך לעשות אפילו בלי לדבר, כך שיכולתי לרוץ לחפש מרכיבים לשיקויי השינה בעוד אלבוס עבד על כל הקטע של "החלומות הטובים". חזרתי אל השולחן עם אבקת שורש אספודל ושמן אבוקדו (פחות חזקה ממרקחת של לענה, אבל זאת הכוונה!) בעוד שאלבוס חזר עם שבבי קרן של חד-קרן, גרידת לימון ועלי נענע, אז אני הוספתי מים לקדרה בעוד שאלבוס התחיל לחתוך את מרכיבי השיקוי לגודל הרצוי ושפך אותם בזה אחר זה אל הקדרה. בזווית העין יכולתי לראות את רוז, רצה עם המצרכים וחותכת אותם לחתיכות קטנות בזמן שהשותף שלה, רוהאן מק'לאגן, צעק לה הערות מתוך הספר שלו (רוז, כמו אימא שלה, ממש לא חיבבה את משפחת מק'לאגן) שגרמו לה לגלגל עיניים ומדי פעם לצעוק "תעשה את זה אתה!". בסוף השיעור כל השיקויים היו מוכנים מלבד אחד, שהיה שייך לתאומות מולי לוסי ויזלי והיה שחור כזפת והריח דומה לכך... השיקוי שלהן קיבל ציון ק' (קדחת, למי שלא יודע) בעוד שלנו קיבל קס"ם וגם של רוז קיבל את הציון הזה. "ולסיום," הוסיפה הפרופסור "בעוד שבוע מהיום יהיה מבחן על הכנת שיקוי להסרת שיער... אבל לבינתיים, קחו דגימה מהשיקויים שלכם ותשתו בלילה... מלבד התאומות ויזלי, שאתן כישלון וצריכות לדבר איתי אחרי השיעור." לאחר השיעור הייתה הפסקת אוכל ולאחריה שיעורים משעממים כמו תולדות הקסם, לחשים, שינוי צורה ותורת הצמחים.

בערב אני, אלבוס ורוז הלכנו לחדר שלי ושל אלבוס  בשביל להתחיל ללמוד למבחן, למדנו את החלק התיאורתי במשך 3 שעות, דנים בכל מרכיב וערבוב. עשינו זאת עד השעה 10, שבה רוז חייבת ללכת לחדר שלה שנמצא 8 קומות למעלה. "טוב אני חייבת ללכת," רוז אמרה בקול טיפה עייף "נתראה מחר!", "בטוחה שאת לא יכולה להישאר?" התחננתי "לפחות עוד טיפה?". "מצטערת, אבל לא." רוז השיבה בשעה שאני עליתי למיטה שלי ולקחתי שליש משיקוי החלומות השינה, מתכונן לקבל מנה רצינית של שינה טובה. הרגשתי בהשפעה כמעט באופן מיידי. "רעיון טוב," רוז חייכה "גם אני אקח טיפה" ושתתה את השאר, לפני שאלבוס הספיק לצרוח לה "לא!". "למה לא?" רוז שאלה בחשש "הוא יוכל להשתמש בשלי מחר, זאת לא בע----או.", "כן, חתיכת מטומטמת!" אלבוס קילל "זה שיקוי מיידי!". "א-א-איך אני אעלה?" רוז שאלה והחניקה פיהוק, "אני אפ-פ-פול באמצע", "מאיפה לי?" אלבוס שאל "תיכנסי למיטה של סקור, ככה לפחות תישני במיטה חחחח!". למרות הצחוק של אלבוס, כנראה שהמוח המטושטש של רוז לא עבד כל כך טוב, כי היא נכנסה למיטה שלי ונישקה אותי על השפתיים. "זהו זה," סיים אלבוס "בית הספר השתגע ואני הולך לישון גם!", אלה היו יכולות להיות מילים-אחרונות-של-היום מבאסות למדי, אבל רוז תיקנה את זה ולחשה לי "אני אוהבת אותך, סקורי" לפני ששנינו התמוטטנו לשינה נעימה עם חלומות טובים.

מצטער שלא פרסמתי הרבה זמן, אני הייתי מאוד עסוק!

מת על 8 המנויים של ומחכה לעוד!

הפרק הקודם		הפרק הבא