לחזור

פרק שלישי: נאמנות
וולדמורט ישב על כורסא מול האח, בלטריקס ישבה לא רחוק ממנו וקראה בספר המוות כמכשול. מאת: ניקולס פלאמל. רד נכנס לחדר.
"מצאתי את הספר, אדוני." הוא אמר. וולדמורט קם למולו, הוא נראה כועס, היה ברור שבלטריקס חושבת שזה מוסיף ליופי שלו.
"נהדר. בלה, תעיפי את הספר הזה ובואי." ציווה וולדמורט.
"חשבתי שאולי אמצא שם דרך להפוך אותנו למוחשיים לגמרי." התנצלה בלטריקס.
"ניקולס פלאמל מצא רק דרך אחת לעקוף את המוות, אבן החכמים, ואת זה כבר ניסיתי!"
בלטריקס הביטה בו בהתנצלות, בעודו לוקח את הספר מידיו של רד ומעיין בו.
"אתה וודאי לא יודע, אבל פעם היה אדם נאמן לי בשם קווירל – "
"אני כן יודע." אמר רד.
וולדמורט הביט בו בשאלה.
"ישנו ספר, וולדמורט או טום רידל? – ביוגרפיה, שעכשיו הוא ספר לימוד חובה בשנה השביעית בהוגוורטס, יש שם פרק שלם על קווירל. זה מאת הרמיוני גריינג'ר."
"הבוצדמית!" צרחה בלטריקס. "איך היא מרשה לעצמה?! ספר על אדון האופל?!"
וולדמורט נראה מעט מאוכזב. "מורים ותלמידים נוקטים בשמי ללא פחד.. חיי הפכו לספר לימוד.. אינני מקור לכבוד ויראה יותר. ואני שואל, האם יש טעם לחזור?" הרהר וולדמורט.
"וודאי שיש!" קרא רד. "תחזור! תוכיח שאתה באמת ובתמים בלתי מנוצח!"
"ואיך אדע שאתה נאמן לי?" דרש וולדמורט "כל כך הרבה התאכזבתי מעוזריי בעבר.."
"קווירל היה קוסם חלש וכסיל; סוורוס סנייפ נתן לליבו להוביל אותו, בעקבות לילי פוטר ובכך בגד בך; הזוג מאלפוי אהבו את בנם יותר מאשר רצונם לתמוך בך; פיטר פטיגרו היה לא יוצלח ופחדן; רוגולוס בלק היה חסר עמוד שדרה ופחד מכך שתהיה בן אלמוות; היחידה שהייתה נאמנה לך באמת הייתה בלטריקס!"
בלטריקס הסמיקה מעט.
"אתה צודק." ענה וולדמורט, בלטריקס נראתה כרגע כל כך מוסמקת שפניה דמו לסלק.
"בכל מקרה," מלמל וולדמורט. "אני כרגע לא מסוגל להטיל ולו כישוף בסיסי, ואני גם אעלם בקרוב, כי אני לא ממש חי. אבל, אוכל להפעיל עליך את מה שהפעלתי על קווירל לזמן קצר, לאחר מכן, נוכל להחזיר אותי כמו שפיטר פטיגרו החזיר אותי ב-1994."
רד הנהן, הוא ידע בדיוק למעלה אדונו מתכוון.
"אם כן, עליך להגיד את הכישוף הזה.." וולדמורט הראה את השורה הנכונה לרד, שרכן מול הספר והתחיל לקרוא את המילים בקול גבוה ומלא בטחון. וולדמורט מלמל הוראות תוך כדי.
"אתה צריך לרצות את זה.. אתה צריך להסכים לי להיכנס לתוכך.. אתה צריך לתת לתהליך לקרות!"
הבזקי אור משונים, בלטריקס התמוגגה.
*
רד הפך את האבן בידו שלוש פעמים, בלטריקס הופיעה שוב, הפעם היא לא שאלה שאלות, אלה מיהרה לסקור את רד.
מלפנים הוא ראה כרגיל, אך מתוך עורפו בקעו פנים, פנים יפי תואר, פניו של טום רידל.
"זה כואב?" שאלה בלטריקס וסקרה במבטה את הפנים הבוקעות מהעורף.
וולדמורט חייך, "הכאב שלי הוא כאין ואפס לעומת הרצון לחזור, אם כי לדעתי הצוואר של רד תפוס."
בלטריקס פלתה צחקוק ומיהרה למשימתה – למצוא את המרכיבים לשיקוי שעשה פיטר פטיגרו לפני כל כך הרבה שנים...

הפרק הקודם		הפרק הבא