מכשפה חדשה-ישנה

באחד הימים גאיה התארגנה לארוחת הבוקר וירדה למטה. חבריה חיכו לה, ולפני שהספיקה לגשת אליהם, ג'יני, אחותו הקטנה של רון, חסמה אותה.

"איך עשית את זה?" שאלה. "את מה?" שאלה גאיה בבלבול. ג'יני החוותה בראשה להארי, רון והרמיוני. "אני כבר שנים מנסה להצטרף לחבורה הזאת שלהם, ופתאום את מגיעה ואת שם!" אמרה.

גאיה משכה בכתפיה, עקפה אותה, והצטרפה לחבריה. הם הלכו בפטפוטים לעבר האולם הגדול, והתיישבו בשולחן גריפינדור.

"עוד בוצדמית. פוטר, אתה לא חושב שזה יותר מדי?" נשמע קול מוכר מאחוריהם. "מאלפוי" סינן הארי בכעס. גאיה קמה כשהיא משחקת בשרביטה בידה. "אני לא בוצדמית" הכריזה.

מאלפוי הרים גבה. "אני ילידת מוגלגים, ואני גאה בזה" אמרה. לפני שמאלפוי הספיק לפצות את פיו, גאיה התקרבה אליו במהירות ולחצה את שרביטה אל בטנו.

"ובינתיים, הבת מוגלגים הזאת, שמכירה את עולם הקסמים זמן מועט כל כך בניגוד לטהור דם מהולל כמוך, יודעת ומסוגלת לעשות יותר כשפים ממה שמוח הנמייה שלך יכול להכיל" אמרה לו.

היא הסתובבה בהפגנתיות והתיישבה חזרה בשולחן גריפינדור. היא ראתה בזווית עינה את מאלפוי מאדים מכעס והולך, אך היא המשיכה לאכול את הסלט שלה בשלווה.

"זה היה גדול!" צהל רון. "מה לא הייתי נותן בשביל לצלם את הפרצוף שלו!" אמר הארי וגאיה שיגרה אליו חיוך. אפילו הרמיוני צחקה וגריפינדורים רבים שיבחו אותה על דבריה למאלפוי.

פרופסור דמבלדור קם ונקש על כוסו. כולם הסתובבו אליו. "תלמידים יקרים. השנה ייערך בבית ספרנו טורניר הקוסמים המשולש!" הכריז פרופסור דמבלדור. רון השתנק ומיליון מלמולים נרגשים עברו באולם.

גאיה, הארי והרמיוני הביטו בו בבלבול.

"השנה, הוגוורטס הוא בית הספר המארח את בתי הספר האחרים, דורמשטרנג ובובאטון. למי שלא מכיר, הטורניר הוא בעצם בין שלושת בתי הספר,

בהם כל נציג אחד מבית הספר, סך הכל שלושה נציגים, מתחרים על כבוד וגם על... סכום אוניות מכובד" אמר דמבלדור וקרץ.

"בגלל כמה מקרי מוות שקרו בעבר בטורניר-" עכשיו גם גאיה, הארי והרמיוני השתנקו. "הזכות להגשת המועמדות הוגבלה לגילאי שבע עשרה בלבד!".

מלמולי כעס ואכזבה נשמעו באולם. "וכעת, נצא לקבל את אורחינו!" קרא דמבלדור. הרביעייה הביטה בדלתות בציפייה. "בית הספר בובאטון בניהולה של מדאם מקסים!" קרא דמבלדור.

אישה גבוהה בצורה טיפה מלחיצה נכנסה, ואחריה להקת תלמידים שעשו ריקוד מרהיב לקול שריקות של כמה תלמידי הוגוורטס.

"כעת, בית הספר דורמשטרנג בניהולו של אדון איגור קרקרוף!" קרא דמבלדור, ואיש בעל חזות מאיימת נכנס, מאחוריו להקת תלמידים שאוחזים במטותיהם ומבצעים איתם פעלולים מסובכים. נוסף להם שולחן באולם והם התיישבו בו.

"תלמידים יקרים. אני שמח לארח את בתי הספר בובאטון ודורמשטרנג בהוגוורטס!" קרא הפרופסור וכולם מחאו כפיים.

"לטורניר יהיה אפשר להגיש מועמדות עד יום חמישי. כדי להגיש מועמדות אתם צריכים לכתוב את שמכם ושם בית ספרכם על קלף ולהשליכו ל-"

דמבלדור הרים מכסה זהב מעל גביע ענק, בו בערה אש סגולה. "ולהשליכו לגביע! אזכיר ואומר שאין להגיש מועמדות מתחת לגיל 17, וכדי לא ליצור בעיות אני מותח פה קו גיל-" דמבלדור אמר ומלמל כמה מילים,

כששרביטו מצביע על הגביע. נמתח קו זוהר מסביבו. "קו גיל. על זה בטוח אפשר לעבוד" לחש ג'ורג' לפרד וגאיה צחקה. הם קרצו לה.

עיניו של דמבלדור נצצו. "כעת, אתם משוחררים. בובאטון ודורמשטרנג ילונו במגורי האורחים". דמבלדור מחא כף וכולם נעמדו. "רון, למה אתה עם הפה פעור ככה?" שאלה הרמיוני את רון.

"את ראית מי יושב בדורמשטרנג? זה ויקטור קרום! המחפש, כאילו, הכי טוב בעולם!" הוא אמר. "אני ראיתי כמה משחקים שלו. אני עדיין חושבת שעם מהלכים טובים הארי יותר טוב" אמרה גאיה והארי חייך אליה.

ליבה דילג לרגע אך היא התעלמה ומיהרה לחזור לשיחה עם חבריה.

"רואה רון?" שאל אותו הארי בהתגרות וגאיה והרמיוני צחקו והתקדמו מפטפטים.

אחר הצהריים פרופסור מקגונגל קראה לכל תלמידי גריפינדור. "תלמידים, הקשיבו!" קראה.

"בעוד כשבועיים בדיוק, אחרי תחילת הטורניר, ייערך נשף!". מלמולים נרגשים נשמעו. "יורשו להשתתף בו רק תלמידי שנה רביעית ומעלה. זה נשף שקורה פעם בהרבה זמן,

ואיני מוכנה שתעשו בושות! כעת אלמד אתכם איך לרקוד את הריקוד המסורתי". היא סרקה את כולם. "וויזלי, בוא הנה" אמרה מקגונגל לרון. רון נהיה אדום כמו גמבה והלך אליה.

"שים יד על המותן שלי וביד השנייה אחוז בידי" אמרה לו. הוא האדים עוד יותר (אם זה בכלל אפשרי) ועשה כמבוקשה והיא הדריכה אותו.ייי

גאיה חשבה שהיא, הארי והרמיוני כבר סדקו צלעות מרוב שהתאפקו לא לצחוק. "והיום בתכנית רוקדים עם מקגונגל..." לחשה גאיה.

וזהו, היא, הארי, הרמיוני וחצי מתלמידי גריפינדור פשוט צחקו. מקגונגל הפסיקה ורון נמלט חזרה לידם. "כל כך מביש..." מלמל. "כל כך מצחיק" מלמל הארי בין דמעות הצחוק.

גאיה בכלל אחזה בבטנה ולא יכלה להפסיק לצחוק ואיתה הרמיוני. הם נרגעו רק אחרי איזה חצי שעה. הימים זחלו. "היי! חבר'ה!" נשמע קול מאחוריהם.

אנג'לינה ג'ונסון, קפטן הקווידיץ' רצה אליהם. "אני חושבת שאלך לשים את שמי בגביע" אמרה בהתרגשות. "מה אתם אומרים?". "לכי על זה! את תהיי מתחרה מעולה!" אמרה לה גאיה וחבריה הנהנו.

אנג'לינה הסמיקה ורצה לשים את שמה בגביע. "היא חייבת להצליח! אסור לתת לסדריק דיגורי המתפנפן והמעצבן מהפלפאף להיות המתמודד של הוגוורטס!" התרעם רון.

"סדריק לא מתפנפן. הוא חכם וטוב" העירה הרמיוני. "את אוהבת אותו רק כי הוא חתיך" הקניט רון. "לא נכון!" כעסה הרמיוני והשניים התחילו לריב כשגאיה והארי גלגלו עיניהם.

"תריבו אחרי זה! בואו לאולם הגדול כבר! היום הזוכים!" העירה אותם גאיה והם רצו.

הם בדיוק ראו את אנג'לינה וסדריק מכניסים את שמם וכשהריעו רון עשה קולות הקאה. "תסתום" סיננה הרמיוני. גם ויקטור קרום מדורמשטרנג הכניס את שמו כעת.

הארוחה החלה. כולם אכלו במהירות ונשאו לדמבלדור עיניים בציפייה. "טוב, אז כעת, לאחר הארוחה, בואו נראה מי הנציגים שלנו לטורניר!" רעם קולו של דמבלדור. כולם מחאו כפיים בהתלהבות. 

דמבלדור מלמל כמה מילים. האש נהפכה אדומה, ונפלט ממנה גיליון קלף. "הנציג של דורמשטרנג, ויקטור קרום!" הכריז פרופסור דמבלדור ודורמשטרנג פרצו בשאגות,

כשויקטור הלך בצעד אדיש לאוהל מאחור. "הנציגה של בובאטון היא פלר דלאקור!" הכריז שוב. בניגוד לדורמשטרנג, כל תלמיד בבובאטון התייפח על שלא נבחר. דמות קמה והסירה את ברדסה.

שיער בלונדיני-כסוף נשפך על גבה ועיניים כחולות נצנצו. עיניו של רון נפערו כמו של הרבה בנים. "היא מהממת" הוא פלט. "ואני אוהבת את סדריק רק כי הוא חתיך, מה?" הקניטה הרמיוני.

"רון, תסגור ת'פה. היא בטח צאצאית ויליה או משהו" אמר הארי. "נציג הוגוורטס-" כולם השתתקו. "סדריק דיגורי!" הכריז דמבלדור. "לאאא!!!" צעק רון, אך לא שמעו אותו בגלל תרועות ההפלפאפים.

האש נהייתה שוב אדומה וכולם נשאו אליה עיניים בפליאה. אפילו דמבלדור נראה המום. פתק נוסף נשלף משם.

"הארי פוטר"

הפרק הקודם		הפרק הבא