כעבור 19 שנים

הנסיעה עוד הייתה ארוכה, מה שהקנה להם זמן רב להיכרות מורחבת.

הרכבת פתאום נעצרה והתלמידים החלו לרוקן אותה. 

"כל תלמידי השנה הראשונה לבוא לכאן," אלבוס הסתובב כששמע קול חזק המגיע מכיוון האגם. הוא תפס את ידה של רוז, וביחד הם פילסו את דרכם בין התלמידים הרבים.

רוז שהבחינה בפניו של סקורפיוס, קראה לו כדי שייכנסו ביחד להוגוורטס.

"כולם לעלות על הסירות," כעת הם הבחינו ממקור הקול. הוא הגיע מאדם גבוה ורחב במיוחד. שערו היה סבוך מאוד ונפוח.

"זה בטח האגריד," אלבוס אמר לעצמו.

"כן זה האגריד,"אלבוס שמע קול משמאלו. הוא הסתכל שמאלה ולמרבה הפתעתו, הוא לא ראה את סקורפיוס. עמד שם ילד מעט גבוה מאלבוס. פניו היו כמו משורטטות בצורה בצורה מדוייקת. הוא היה נראה עם הרבה ביטחון.

"קוראים לי ג'וזף הדיקס, או בקיצור ג'ו," הוא אמר עם קול בטוח.

אלבוס חייך אליו. "אני אלבוס פוטר."

"קדימה," קול חזק קטע את שיחתם. 

אלבוס, סקורפיוס, רוז וג'וזף עלו על אחת הסירות.

אלבוס בחן בעיניו את שאר התלמידים וניסה לנחש לאיזה בית ישובץ כל אחד מהם כשלפתע הבחין בטירה עצומה מלפניו. כל המבטים היו מופנים אליה. 

לפני שהם ירדו מהסירות, הם שמעו שוב את אותו קול חזק ומוכר. "שתיהיה לכם שנת לימודים מוצלחת!"

"וואו," אמר אלבוס שלא יכל להתיק את מבטו מהטירה המפוארת. "במציאות זה נראה בהרבה יותר גדול!"

אלבוס עקב אחרי שיירת התלמידים שמלפניו כשבדרך הוא הסתכל סביב.

בתקלה היו תלויות נברשות זכוכית ענקיות שהאירו את המסדרון הגדול, ועל הקירות היו עשרות אם לא מאות דיקנות שחייכו ונופפו לעבר התלמידים החדשים.

הוא המשיך לצעוד לעבר אולם הכניסה. האולם היה עצום במימדיו. ארבעה שולחנות ענקיים עמוסים באוכל התפרשו בחדר.  

התלחששויות נשמעו מכל עבר כשלפתע, ברגע אחד הם השתתקו.

"שלם לכולם," אלבוס שמע קול מוכר מגיע משולחן המורים הניצב בממאונך לארבעת השולחנות הגדולים. הוא הסתכל על מנהל הוגוורטס,דודו פרסי. מאחוריו היו תלויות שתי תמונות גדולות שבהם נראו אלבוס דמבלדור וסוורוס סנייפ. שני אנשים על שמם אלבוס נקרא.

אלבוס לחש לרוז בהתלהבות "דוד פרסי, דוד פרסי!"

"ברוכים הבאים לפתיחת שנת לימודים חדשה בהוגוורטס!" פרסי המשיך. 

אחד המורים הוביל את תלמידי השנה הראשונה בטור לקצה האולם, תוך כדי שפרסי נאם נאום קצר לקבלת התלמידים החדשים.

אלבוס לא הקשיב לנאום ונדמה שכך גם רוב התלמידים. הם חיכו כבר לגלות לאיזה בית ישובצו. 

המורה שליווה אותם עד קצה האולם, הסביר להם על ארבעת הבתים ועל מצנפת המיון. פתאום הופיעה בידו מגילת קלף ארוכה.

סקורפיוס היה לחוץ. הגיע הרגע.

הפרק הקודם