למחרת, לונה התעוררה במרפאה. מלא ג'ינייות, נווילים, רונים, הרמיוניות, והארים עמדו ליד המיטה שלה. היא התייצבה בכאב עז, ועינייה הסתדרו, כל אחד שאל "לונה, את בסדר???!!!" "איה.... כואב לי... הראש..." לונה מלמלה. "היי חברים. מה קרה לי?" "אז ככה: מאלפוי הטמבל הזה עשה דו קרב עם קראב וגויל כדי ללמד אותם קסמים, עשה 'וינגרדיום לביוסה' ופוף! קראב וגויל עליך, עם כל השומן שלהם! יא דבות! ומאלפוי עכשיו אצל מקונגל..." אמר רון בכעס ורקע ברגליו. "לונה, זה כואב?" שאל נוויל בחשש. "מה שמדאם פומפרי שמה לך על הראש." הוסיף. לונה, זימנה מראה והסתכלה על עצמה: היא היתה לבושה בחלוק, שלא מזמן התחיל את זמנו, שעליו כתוב 'מרפאת פומפרי - יוצאים בחיוכים :)', היתה קובית קרח ענקית על ראשה, ופניה של לונה היו מלאות פנסים. לונה לקחה את שרביטה וריפאה את הפצעים, אחד אחד. לאחר מכן הורידה את הקוביה, ועשתה קסם התאחות על ראשה. היא החליפה למכנסי ג'ינס וחולצת טי בהינף שרביט. כולם הביטו בה בהתפעלות. "לא שמעתי על קסם כזה, ואני מניח שגם פומפרי לא... מאיפה לך?!" שאל הארי בפליאה. "את מהעתיד?! חה חה חה...." הוסיף רון. "שיט, גיליתם אותי??? אני באמת מהעתיד..." נבהלה לונה. "מה?!" הזדעקו כולם. "כן. באתי כדי לשנות את התדמית שלי. אוקיי? הלכתי." אמרה לונה, ויצאה מהמרפאה. לונה הגיעה למסדרון, ושם עמדו מאלפוי, קראב וגויל מלאי פנסים. "קראב, גויל, אני מוסיפה עוד פנס לרשימה - " אמרה לונה ונתנה לגויל וקראב אגרוף בפרצוף, מה שהוסיף עוד פצע סגלגל. " - ואתה מאלפוי, יא חרא. עכשיו תורך להיות במרפאה. או בקדוש מנגו..." אמרה לונה 'כבדרך אגב', ועשתה כישוף; מאלפוי נתקל בכל דבר שהוא יכל להתקע בו. הוא הלך למרפאה, נתקע בקיר, הפיל על עצמו שיקוי מבעבע, נתקל בכסא, ומיד אשפזו אותו בקדוש מנגו. "אופס, בלונדי." צחקקה. בהינף שרביט קל היא גרמה לסנייפ לא לצעוק עליה. היא התקדמה לעבר הבית שלה, רייבנקלו. נשאלה השאלה: 'עם מי דמבלדור נלחם בדו-קרב?' לונה ענתה בפיהוק 'גרינדלוולד...' 'ענית נכונה וקיבלת בונוס כי זו שאלה קשה.' אמר הקול להפתעתה של לונה. משום מקום הופיעה גלימת טקס ורודה עם כוכבים סגולים ועליה כתוב 'הוגוורטס'. לונה שמחה ולבשה את הגלימה. כעבור שעה ראתה את סגל המורים אומרים לכולם "כולם להכנס לחדר המועדון שלהם ולא לצאת!!!" לונה נכנסה, וכמותה עשו עוד תלמידים מפוחדים. בלטריקס נכנסה לטירה.
|