יעקב לייב בהוגוורטס

נערך ע"י Cherry On Top

תאריך הוא כא באב. הרב נחמן נסע לאחר תפילת נץ החמה לביתו בכפר דורפמן, שאותו לא יראה במשך חצי שנה.

יעקב לייב והוריו היו ישובים מוקדם בבוקר, משוחחים על ביקור האורח המוזר ועל מה ששמעו ממנו. 

יעקב לייב החל שואל: "טאטע, מה החלטתם?"

על אף שיעקב לייב הפנה את השאלה לאביו, הייתה זו אמו ציפורה שבחרה לענות ואמרה כי "אני חושבת שננסה."

אביו של הילד נשך שפה ונשף. לאחר מספר שניות של שתיקה אמר בטון חמור סבר- ""אני מתנגד לרעיון הזה. אני רוצה שיענקי יהיה בחור מסודר, נורמלי... שיסיים את החיידר כמו שצריך, שיכנס לישיבה ובבוא היום יתחתן עם בחורה נורמלית, ולא עם איזו מכשפה מטורללת." 

דמעות החלו זולגות מעיניו של יעקב לייב, ולבה של ציפורה יצא אל בנה כשראתה זאת. "טאטע, תשמע, בוא נעשה כזה דבר- ננסה לצרף אותו לשם. אם נראה שהוא מתדרדד ברוחניות ולא לומד מספיק אז נוציא אותו. אם נראה שהרוחניות שלו לא נפגעת נשאיר אותו שם. לא עדיף? חוץ מזה, הרב אייזנר אמר שתוכל לבקר אותו מתי שתרצה."

ושמעון חשב מעט, ואז השיב, "את יודעת מה, מאמע? ננסה כך. גם כל פעם כשאבוא לבקר אעשה לו מבחן על מה שלמד עד הביקור, כך אהיה בטוח שהם לא פוגעים בנפש הילד."

יעקב חייך חיוך קטן, שמח שאביו החל לראות הגיון, והאב השיב לו חיוך מאולץ.

שמעון קם כדי לבצע את שיחת הטלפון. "שלום. הרב אייזנר?" 

"יו, עם מי אני מי מדבר?" 

"זה שמעון, אביו של יעקב לייב קלוגר. רציתי לומר שבני יוכל להכנס לבית ספריכם. כל עוד לא ייפול ברוחניות, ואני עצמי אדאג לכך." 

"אני אשמור עליו באופן אישי,אין לך מה לדאוג," השיב הרב, "אפשרי שאבוא ביום ראשון בין שתיים עשרה וחצי לאחת בצהריים?" 

"גוט," שמעון ענה, ושיחתם הסתיימה.

הפרק הקודם		הפרק הבא