החיים בהוגוורטס-והם לא קלים

ליז נמצאת בהוגוורטס חודשיים בלבד, היא כבר השיגה להפלפאף 47 נקודות על השתתפות בכיתה ועזרה לחבריה, אבל יום אחד משהו נוראי נגלה לעינייה.

היא כברר שמעה על דברים אשר קראו בהוגוורטס בעבר, על אדון האופל, חדר הסודות, הקרב על הוגוורטס...

 היא שמעה על כל זה, אבל היא חשבה שכל הדברים האלה נגמרו, שהמתקפות נעלמו.

עד שיום אחד זה קרה...

כל התלמידים בהוגוורטס הגיעו לצפות במשחק הקווידיץ' הראשון של השנה, שהתרחש בין סלית'רין ורייבנקלו.

ליז ואגתה התרגשו כל כך לקראת משחק הקווידיץ' הראשון שראו.

אחיה הגדול של ליז, ג'ון, היה הקריין.

הוא פירט על מה שקורה במשחק בהתלהבות מדבקת ביותר.

המשחק נמשך דקות אחדות עד שלפתע נפגע השומר של סלית'רין מאחד הכדורים ונפל מהמטאטא שלו.

״אבל זה לא פייר״, אמרה ליז, ״ככה אין להם מי שיגן על השער. את חושבת שהוא יהיה בסדר?״ פנתה ליז לאגתה.

״יהיה בסדר״, אמר תלמיד שנה שלישית מהפלפאף לפני שאגת ההספיקה לענות. ״ככה המשחקים האלה הולכים. הנה, תראו, מרפאים אותו בעזרת כישוף מהר והוא חוזר לשחק״.

ליז עדיין דאגה, לפתע היא ראתה את פיטר רץ לכיוון היציע שעליו היו תלמידי הפלפאף.

פיטר התנשף ובקושי הצליח לדבר, ברגע שנרגע הוא שאל ״מה פספסתי?״

״40 נקודות לרייבנקלו ו-20 לסלית'רין״, אמרה אגתה.

״אה, זה טוב״, אמר פיטר, כמובן שהוא מעודד את הקבוצה שלו.

״למה איחרת?״ שאלה ליז.

פיטר הרצין ואמר בלחש, ״ראיתי את בטי הולכת לכיוון היער האסור, ניסיתי לעצור אותה אבל לא הצלחתי. תאר ולכם מה יקרה אם היא תישאר שם גם בלילה...״

״גם בבוקר זה יכול להיות מסוכן!״ ליז כמעט התפוצצה, ״למה לא אמרת לאף אחד מהמורים?״

פיטר היה חסר מילים, הוא פתח את פיו כדי להגיד משהו, אך סגר אותו שוב.

״טוב״, אמרה ליז, ״זה לא חשוב עכשיו. אגתה, פיטר, תודיעו לראש הבית שלנו או לכל מדריך אחר, אני אכנס ליער האסור בשביל לוודא שבטי בסדר ואנסה להוציא אותה משם״.

אגתה לא הסכימה לרעיון, ״אין מצב שאתן לך ללכת לשם לבד. יכולים לסלק אותך מבית הספר בגלל זה!״

ליז הביטה בפניו של פיטר לבקשת עזרה, ״מצטער״, הוא השיב, ״אני מסכים עם אגתה, למרות שאולי נמות שם״, הוא הוסיף בפחד.

״יש לנו ארבע וחצי שעות עד השקיעה״, אמרה אגתה, ״מה שאומר שיהיה לנו מספיק זמן להוציא משם את בטי לפני רדת החשיכה״.

״אבל מישהו חייב להודיע...״ התחליהל יז לדבר, אגתה קטעה את דבריה.

״נודיע להם רק אם מישהו ייפגע, אם כולם ייצאו בשלום נוכל לשמור על זה בסוד״.

״זה לא חכם כל כך״, אמר פיטר, ״אבל אנחנו מבזבזים זמן, אז קדימה! בואו נחפש אותה״.

החבורה התחמקה מהיציע והתרחקה ככל האפשר מאנשים,

 הם ווידאו שאףאחד לא רואה אותם ובזמן שהתגנבו ליער האסור, אגתה וליז תיחקרו את פיטר לגבי ההתנהגות של בטי.

״העיניים שלה היו בולטות, אדומות כאלה...״ אמר פיטר בחשש, ״היא אמרה משהו מוזר, היא אמרה שהיא חייבת ללכת לשם, שזה חייב לקחת אותה. 

ניסיתי להחזיר אותה בכוח אבל כשנגעתי בה היא פשוט דחפה אותי״.

״מוזר״, אמרה אגתה, ״בדרך כלל היא שמחה. אולי היא הסתירה משהו, אני מתכוונת, הרבה פעמים אנשים מאוד עצובים מבפנים אבל שמים על עצמם מסיכה של בנאדם שמח״.

פיטר וליז הינהנו בהסכמה, והחבורה התחילה להיכנס עמוק יותר אל תוך היער.

למרות שעות אור