"אני לא יודע הרמיוני" הוא הודה "חשבתי שאני רוצה לשכוח את הכול לנצח עד הערב, כאשר הבטתי בך וידעתי בבטן ובלב שלי כי אני לא באמת אני בלעדיך. החיים, זה ריק וקר ומר, לא שלם. ואני צריך להיות שלם, להרגיש אהבה וחום. אני לא יכול להבטיח שאני לא אדפוק את זה כי, ובכן, אני נוטה לעשות את זה הרבה. אני לא מאשים אותך בגלל התינוק, אהובה. זו הייתה תאונה איומה, משהו שאיש מאיתנו לא יכול היה לשלוט בו, ואני מצטער אם חשבת כל החודשים האלה שחשבתי שזה אשמתך." "אני אוהבת אותך, רון. גם אם אנחנו לא יכולים לפתור את זה, אני אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך." "אני תמיד אהיה שלך, אהובה," לחש לפני שנתן לה נשיקה על כף ידה. אחיזתו בידה התהדקה והוא עצם את עיניו הלחות על לחייו ופשוט נהנה מחום ידה על פניו. כשפקח את עיניו, הוא חייך בהיסוס "למה אנחנו לא לוקחים כל יום כפי שהוא בא? את צודקת. הפסקנו להיות חברים אז אני חושב שאנחנו צריכים לנסות להשיג את זה בחזרה. אני מתגעגע לחברות שלך כמה שאני מתגעגע אליך-אוהבת אותי ואת האהבה ומציקה לי. אולי זה יהיה יותר טוב מכל דבר אחר שהיה לנו אי פעם לפני או אולי ... אולי אנחנו אמורים רק להיות ידידים עכשיו." "שנינו. אנחנו לא מתקוטטים ילדים יותר זוג מאוהב או בני זוג רחוקים שכבר לא מבין בזה," אמרה הרמיוני בשקט "הייתי רוצה לנסות שוב, כדי לראות אם אנחנו יכולים להיות ידידים ואולי יותר. אני מתגעגעת אליך, רון. אני חושב שהתוכנית שלך נשמעת נהדר. נצטרך להיות שוב חברים, אולי, אה, נקבע תאריך שבו אם אנחנו מרגישים מוכנים. זו תהיה הזדמנות שנייה בשבילנו, לא?" "כן, זה יהיה. קיבלנו הזדמנות שנייה, תודה לאל." רון רכן ונשק לה בעדינות לפני שהוא הניח את מצחו כנגד שלה. הוא השפיל את מבטו אל ידיו שהצטרפו אליהן שלה וחייך בעדינות כשראה שהיא עדיין לובשת את טבעת הנישואים שלה יותר מדי. מבלי לשחרר את ידה, הוא נשען לאחור ופשוט הביט בה. הוא לא ידע מה הוא עשה כדי להרוויח הזדמנות שנייה, אבל כשראה אותה מחייכת בביישנות מניחה תלתל מאחורי אוזנה, הוא ידע שהוא היה הבליינד דייט המוצלח בעולם. סוף
|