לחש אחד יותר מדי

שלום,

קודם כל ממש סליחה ~בכי בכי~

אני שכחתי מהפיק הזה ~משיכות אף רועמות במיוחד~

אז כתבתי פרק קצרצר שיעזור לחזור לעלילה...

ולפני שאתם מתחילים לקרוא, תענו בבקשה על כמה שאלות:

1- איך הייתם מעדיפים שאכתוב? למשל, אם הרמיוני שנראת כמו ג׳יני מדברת, לכתוב הרמיוני או ג׳יני? ולהפך

2- (וכן, אני יודעת שזאת לא שאלה) אם יש לכם רעיונות בבקשה תשלחו לי או תרשמו בתגובות! אני אוהבת את הפיק הזה אבל אין לי הרבה רעיונות...

3- הייתם רוצים שאני אשאיר את זה כג׳ן או שאני אוסיף זוגות? 

ועכשיו..............

הפרקקקקקקקק! (כן, זה פרק קצר, סורי, פשוט לא היה לי נעים שלא העלתי מלא זמן אז הרגשתי מחוייבות להעלות משהו, אפילו קטן)

ובלי עיקובים נוספים........ הפרקקקקקקקקקק!

״היי, הארי, ראית את הרמיוני?״ שאל רון

״היא אמרה אתמול שהיא מרגישה לא כל כך טוב, אולי היא נשארה לנוח״ ענה הארי

״אה, טוב. אני מקווה שהיא תחלים מהר. היא תבקש מאיתנו סיכומים של חמישים קלפים על מה היה היום...״

״כן, זאת הרמיוני שלנו״ הארי התבדח

״ג׳יני? את באה?״ שאלה נורה, חברתה של ג׳יני

״אני לא מרגישה כל כך טוב... פרופסור מקונגול אמרה לי לנוח...״ אמרה ג׳יני בקול חלש

״אה, טוב, החלמה מהירה ג׳יני״ אמרה נורה ומיהרה לאולם הגדול

״ג׳יני? את באה? זאת הרמיוני... או נכון לעכשיו ג׳יני...״ שאלה הרמיוני שעמדה על יד דלת חדרה שבו ישנה עד אתמול ״אנחנו צריכות לבנות את הדמויות אחת של השנייה״

״כן, כן, אני באה״ אמרה ג׳יני בקול עייף

״רק שתדעי, הרמיוני מתעוררת מוקדם, את לא יכולה לישון עד מאוחר״

״בסדר, אבל עכשיו אני חולה״ תרצה ג׳יני תוך ציקחקוק קטן

הפרק הקודם		הפרק הבא