נגד הכל

אין הרבה מה לומר, כל מה שנכתב בשני הפרקים האחרונים תקף גם לכאן:)

ולרוח רפאים שקוראת את הפאנפיק עם החצי רגל בקבר הזה- תהני🌻

--

פרק 30 | ביקור לילי בספריה | לרה

לרה ומרג'י השתתקו כאשר פרופסור מארן, המורה ללחשים, שלח בהם מבט נוקשה.
"נדבר אחרי השיעור," מלמלה מרג'י ללרה וכתבה בעצבנות במחברת את הכללים ללחש החדש שהם יבצעו בכיתה.
"ובכן תלמידים," פתח פרופסור מארן בחביבות, "עליכם לבצע את הלחש בריכוז רב..." לרה הפסיקה להקשיב.
היא שמחה שהצליחו לצאת ממגדל האסטרונומיה, אבל זה עדיין לא היה מספיק. היא קיוותה שיצליחו לפענח את ראשי התיבות ולגלות מי האנשים ששולחים לה את הפתקים.
"מרג'י, חייב להמשיך היום!" לחשה לה לרה כשלא הצליחה להתאפק.
"אמרנו לך כבר לרה," מרג'י הסיטה את ראשה מהדף, "ג'ין ואני לוקחות הפסקה. זה כבר ממש מוגזם כל העניין הזה- לא להקשיב בשיעורים, להיכנס למקומות, וכל השקרים... אולי נתנהג כמו תלמידות שנה ראשונה רגילות לשם שינוי? רק כמה ימים".
מרג'י נעצה בה מבט מתחנן, מיואש. לרה פתחה את פיה להתנגד, אבל לא יכלה לעשות זאת.
היא הבינה את מרג'י, היא הבינה מה זה להיות שונה יותר מכולם. למרות שרצתה כל כך להתקדם בזה, היא הנהנה לעברה בשקט. אולי גם היא צריכה קצת זמן לחשוב על דברים אחרים.
לרה הרגישה יד נוגעת בכתפה.
"לרה?" זה היה קולה של ליליה. לרה הסתובבה לשולחן מאחור באיטיות.
"את בסדר?" שאלה בחשש.
"כן בטח," ענתה לרה והרגיעה בתשובתה את מרג'י.
"למה את נראת עצובה? כעוסה? מבואסת?" המשיכה לחקור אותה ליליה.
מרג'י הסתובבה גם היא ועצרה את כתיבתה, מסתכלת על לרה בתקיפות ומסמנת לה בידיה לא להגיד כלום.
לרה ידעה שליליה רוצה לעזור לה. אבל היא לא תוכל לעזור לה עכשיו. אף אחד לא יכול לעזור, מלבד מרג'י וג'ין.
"כל השיעורים האלה קצת מעיקים עליי," ענתה לרה, "ואתמול הלכתי לישון ממש מאוחר". לרה זייפה פיהוק שהיה נראה שאפילו מרג'י מאמינה לה.
"לא לנהל שיחות בשיעור שלי," נהם הפרופסור בתקיפות ולרה ומרג'י הסתובבו במהירות.
כששיעור לחשים נגמר לרה זינקה ממקומה לעבר היציאה.
היא ידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות. היא לא יכולה להמשיך לחקור על העש, היא הבטיחה למרג'י שהיא תהיה שותפה בכל דבר שהיא תחקור עליו. אבל עדיין יש לה מה לחקור - היא תחקור על עצמה.
היא צריכה לחקור לעומק מהם סקיבים, ואם היא תוכל לצאת מזה אי- פעם. אם היא תוכל להפוך להיות כמו כולם.
לרה ניסתה כל אחר הצהריים להתחמק מחברותיה וללכת לספריה, אבל הרגישה את המבטים החשודים ששלחה מרג'י לעברה.
בשעות הערב מרג'י וליליה היו בחדר המועדון וחיכו שלרה תביא את הספר כדי שישלימו כמה עבודות. לרה ירדה באיטיות במדרגות ושמעה שהן בוויכוח סוער.
"זה הרבה יותר חשוב. אנחנו נעשה את העבודה עכשיו, ולא אכפת לי מפגישה שלך עם קונור!" לרה שמעה את קולה של ליליה מעבר לדלת.
"לא אמרתי שאני אלך...רק הצעתי שהוא אולי יוכל לעזור ו-" אמרה מרג'י בשקט.
"ברור שלא!"
לרה ידעה שזאת ההזדמנות שלה ללכת לספריה. חברותיה לא יבחינו בכך, והיא תחזור בזריזות.
לרה פנתה במורד המדרגות הלולייניות לעבר הספריה.
"שלום," אמרה לה גברת ליין בחביבות כשנכנסה לספריה, והביטה בה מעל משקפיה. "את צריכה עזרה?"
"כן, איפה הספרים על הסקיבים?" שאלה לרה.
"סקיבים?" זקפה גברת ליין את גבותיה בתמיהה, "יש לכם עבודה או משהו? היה פה עוד מישהו שביקש ספר על סקיבים."
לרה קימטה את מצחה. איזה תלמיד אחר? יכול להיות שיש עוד סקיב בהוגוורטס, או שהוא רק חוקר מתוך רצון לדעת?
"כן, עבודה..." אמרה מיהרה לרה לענות כשראתה את מבטה של הספרנית נעוץ בה, מצפה לתשובה.
וכל השקרים... קולה של מרג'י הדהד בראשה, והיא הרגישה מבוכה.
"התלמיד שהיה פה קודם קרא בספר רק לכמה דקות, והוא לא לקח אותו איתו. זה ספר ממש טוב על הנושא הזה," הספרנית הסתובבה ושלפה ספר ישן מערימה שהייתה מונחת על הדלפק שלידה.
"תודה," אמרה לרה לספרנית ולקחה את הספר מידיה.
היא הלכה לפינה צדדית ועברה ברפרוף עם אצבעה על תוכן העניינים.
לרה העדיפה לחקור בשביל עבודה על סקיבים, מאשר על עצמה, אבל היא לא יכולה לחכו ת עד שייתנו להם עסודה על סקיבים. היא חייבת לדעת על עצמה, לגלות מה היא, מי היא.
עכשיו היא מתכוונת לשנות הכל, למצוא פתרון. להיות תלמידה רגילה, שמקומה בבית הספר לקסמים, כמו כל שאר התלמידים.
לרה נזכרה בפתאומיות שחברותיה עדיין נמצאות בחדר המועדון, מחכות לה. היא טרקה את הספר וניגשה לדלפק. היא תצטרך למצוא זמן אחר לחקור על הסקיבים.
"אני לוקחת את הספר," אמרה לרה.
"אין בעיה" חייכה אליה גברת ליין.
ברגע שיצאה מהספריה היא הסתירה את הספר בגלימתה וקיוותה שאף אחד לא ירגיש בשינוי.
היא צריכה לגמור לקרוא את הספר כמה שיותר מהר, כדי שלא תצטרך להסתיר אותו זמן רב. היא לא ידעה כמה תוכל להמשיך להחביא אותו.
לרה התקרבה לחדר המועדון באיטיות, מודעת יותר ויותר לספר שמוחבא מתחת לגלימתה. היא תתחיל לקרוא אותו כמה שיותר מוקדם. עוד הלילה.

הפרק הקודם		הפרק הבא