✨חכמה בלי גבולות✨

חודש ינואר חלף במהירות, ואת מקומו תפס פברואר.

למרות כל מה שתמיד אומרים, פברואר היה לגמרי שיא החורף. היה כל כך קר שהיה כפור על החלונות. לעיתים תלמידים אף לבשו את הכפפות שלהם בתוך הטירה עצמה!

רוחות עזות שרקו בחוץ, השמיים הורידו שלג ללא סוף, והיה נראה כאילו האביב כבר לעולם לא יגיע.

ערב אחד, אמרוד הייתה בספריה וכוונתה הייתה להכין שיעורים, אך לא כך היה הדבר. היא פשוט לא יכלה להתרכז.

" – רוב תועלת תימצא באלה העשבין, לעורר קדחת של המוח, ועל כן יש המערבבין אותן במיני שיקויי בלבול ומבוכה כאשר חפץ הקוסם לחולל להט יצר ופזיזות דעת – " מלמלה אמרוד והייתה קרובה מאוד ללהירדם.

"אמרוד, את ערה?" שאל מקור קול כלשהו.

אמרוד הרימה את ראשה שנח על הספר העבה ומצמצה בריסיה מספר פעמים. הדמות חזרה על שמה.

"הו, אממ, סליחה שנרדמתי.." היא אמרה.

"אח, זה בסדר," אמר דומיניק והתיישב על השולחן. לאמרוד הייתה תחושה שמדאם פינס תחטיף לו על זה. הוא לקח לידיו את הספר שלה. "מה זה, שיקויים?"

אמרוד הנהנה. "סלגהורן חביב, אבל קצת מעיק לפעמים..." היא אמרה בהרהור.

"כן, אני מבין על מה את מדברת..." אמר דומיניק. "מעיק בעיקר במסיבות הקטנות ההן..."

"איזה מסיבות?"

"של הסלג-סלבז." הוא השיב, כאילו זה ברור מאליו.

"חכה רגע," אמרוד אמרה והזדקפה. "אתה חבר בסלג-סלבז?"

"דא, לא ידעת?" הוא נראה משועשע.

"לא..." היא ענתה.

גם מדריך, גם רודף בנבחרת הקווידיץ', גם חבר בסלג-סלבז...  – אמרוד מנתה בראשה.

"ואם כבר מדברים על הסלג-סלבז," הוא אמר ונראה מעט מודאג משום מה, "הוא רוצה לערוך מסיבה לכבוד יום ולנטיין. אנחנו אמורים לבוא עם בן או בת זוג, ו... טוב, לא ממש יש לי מישהי להזמין..."

אמרוד כחכחה בגרונה.

"סתם, צוחק איתך," הוא אמר, ואז הוסיף במהירות: "אבל לא בתור בת זוג."

"כן, ברור שלא," הסכימה אמרוד. "סתם בתור ידידים."

הוא הנהן.

"ותיזהר במיוחד, כי אני בטוחה שברגע שיוודא לבנות - אלו שרקחו את שיקוי האהבה - על המסיבה, הן ינסו לתת לך את השיקוי שלהן, ואל תגיד שלא הזהרתי."

"אני מבטיח להיזהר." הוא אמר.

לאחר שתיקה קצרה דומיניק היסס ושאל: "אמרוד... יש מצב שאת עוזרת לי במשהו?"

"בטח, במה?"

"אממ..." הוא אמר ונשך את שפתו התחתונה. לאמרוד הייתה תחושה שהיא יודעת במה מדובר.

"איך לנסח את זה... נו... זוכרת את טום לינקולן? זה שהיה היום במגרש?" הוא שאל וידיו רעדו קלות.

אמרוד חייכה חיוך רחב.

"תפסיקי לחייך, מטומטמת." הוא אמר. "אני צריך עזרה."

"אל תדאג. אני אומרת לך – בעוד חודש אתם כבר תהיו ביחד." היא אמרה. "רק... יש לך מושג אם הוא בעניין? זאת אומרת... של בנים? זה חשוב."

"טוב, אממ... אני לא בטוח," היסס דומיניק ושירבט קשקושים על אחד מספרי הספרייה בהיסח הדעת.

"אל תדאג, גם את זה אנחנו הולכים לבדוק בקרוב." אמרה לו אמרוד.

דומיניק עמד לפתוח את פיו אבל אז נשמע רשרוש שקט, ומיד אחריו צווחה: "פרא אדם! טינופת! מזהם את הספר הקדוש!"

"כדאי שנזוז," ייעצה אמרוד, והשניים ברחו מהספרייה.

הצבע לבן ^^

הפרק הקודם		הפרק הבא