בלטריקס מגדלת את אדון האופל

הערה חשובה: אין להסיק דבר לגבי דעותיו של המחבר בפוליטיקה או פילוסופיה מהדברים הכתובים בפרק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מסדר עוף החול: לונדון

"הוד מלכותך, אורח" אמר ראש הלשכה שלה וקד. "אבל-" החלה המלכה אליזבת', והפסיקה לדבר מייד כאשר נכנס האורח שלה.

לפניה עמד אדם זקן – היא העריכה את גילו כמתקרב לשמונים – הנשען על מקל בהליכתו בידו האחת, בזמן שהוא מחזיק מקל קצר יותר – לא, הוא מחזיק שרביט – בידו הימנית. עינו הימנית הייתה גדולה הרבה יותר מהשמאלית, בצבע כחול והסתחררה בחורה כל הזמן. האיש צעד אל הקיר הקרוב ביותר אליו – שהיה במרחק של בערך שבעה מטרים, מכיוון שהחדרים בארמון בקינגהאם מעולם לא היו קטנים – נשען עליו, ורק אז קד. 

"הוד מלכותך" אמר האיש. "מצטער על קללת האימפריוס שהטלתי על ראש הלשכה. זה היה הכרחי כדי לשכנע אותו שאני יכול להיפגש איתך הבוקר. אני אלאסטור מודי, ואני ידוע בכינוי עין הזעם" הוא אמר, וגיחך קלות. "את יכולה להבין לבד למה. לאור המאורעות האחרונים, אני שר הקסמים ומפקד מסדר עוף החול כעת. וולדמורט חזר ויש אדון אופל נוסף שעלינו להתמודד איתו, בעיתו הגרוע ביותר".

אההההההההההההההההההה? שאלה המלכה את עצמה. לאחר רגע, החינוך הבריטי שלה חזר לתפקוד והיא ניסתה נואשות במשך כמה שניות למצוא משהו להגיד. "אה, מהם המאורעות האחרונים בדיוק?" שאלה המלכה.

"אלבוס דמבלדור, מנהל בית הספר הוגוורטס ומפקד מסדר עוף החול, נרצח לפני כמה ימים. באותו הלילה, נרצחה גם המנהלת המחליפה של הוגוורטס – מינרווה מקוגנגל. כתוצאה, איבדנו את השליטה בהוגוורטס. אדוני האופל – כל אחד בנפרד, אבל באותו הזמן – התקיפו את משרד הקסמים. ברטמיוס קראוץ', שר הקסמים, רימה בדו קרב כדי להרוג את אדון האופל במחיר חייו שלו"

"רימה בדו קרב?" הזדעזעה המלכה. בבריטניה לא היו דו קרבות מזה מאות שנים, אבל הסיטואציה לקחה אותה כמה דורות אחורה, ועם חינוך בריטי מוקפד, היא לא יכלה שלא להזדעזע מדבר כזה.

האיש המוזר – אלאסטור מודי – גיחך. "אם את רוצה לנצח את מי שמשתמש בטקטיקות מלוכלכות" הוא אמר "את חייבת לעשות את אותו הדבר. כל הילאי מתחיל לומד את זה, וזאת הסיבה שאנחנו משתמשים גם בקללות שאין עליהם מחילה כאשר נלחמים באוכלי מוות. דמבלדור היה היחיד שהחזיק בדעתך, ובגלל הוא בקבר ואני עומד כאן ומדבר איתך. בכל אופן, הוא רימה בדו קרב, נהרג, והרג את אדון האופל הפולש. ואז מישהי - כנראה בלטריקס בלק אבל אנחנו לא בטוחים – השתמשה בטקס אפל כדי להחיות את אדונה, ואז הגיע וולדמורט והכל הסתבך. בסופו של דבר, שני הצבאות האוייבים עזבו בלי אבדות, ואנחנו ספגנו אבידות כבדות, כולל שר הקסמים בעצמו. 

בשנייה הראשונה, רצתה המלכה לחלוק עליו נחרצות, אבל לא ידעה כיצד; היא מעולם לא נלחמה באף אחד, קוסם או לא. כעבור רגע היא החליטה להניח לעניין; מה אכפת לה שהקוסמים יהרגו זה את זה, כל עוד זה נשאר בעולם שלהם? היא ניסתה במהירות למצוא משהו אחר להגיד, ואז נזכרה בשיעור החשוב ביותר של האצולה, שלימד אותה אביה. כולם רוצים משהו. "אז מה אתה רוצה ממני עם כל זה?" שאלה המלכה.

"חיכיתי לשאלה הזו" אמר אלאסטור. "הקסמהדרין ושאר הטיפשים רוצים להשתמש בכל מיני תקנות דמוקרטיות מיותרות כדי להגביל את יכולת הפעילות שלי. אני צריך אישור חוקי ומוחלט לשלטון ללא מיצרים בעולם הקסמים עד לסופה של המלחמה".

"דיקטטורה?" הזדעזעה המלכה שנית.

"זו הדרך היעילה ביותר לשלוט בזמן מלחמה, הוד מלכותך" אמר אלאסטור. "אם אצטרך לכנס את הקסמהדרין עבור כל החלטה קרבית, שני אדוני האופל ישמעו עליה עוד לפני שנחליט אותה, וההחלטות שיצטרכו רוב לא יהיו עקביות מכיוון שהרוב לעולם אינו עקבי. לא, הוד מלכותך. דיקטטורה, שלטון יחיד של מפקד צבאי מנוסה, הוא זה שהביא את אלכסנדר מוקדון לכיבוש המזרח הקדום כולו, ואת רומא לשלושה עשר פרובינציות. זה לעולם לא היה קורה בדמוקרטיה".

"אני צריכה לחשוב על זה" אמרה המלכה לאחר רגע. 

"אני מחכה" אמר אלאסטור, באופן שהבהיר שהוא הבין שהמלכה תחשוב על זה עכשיו, באמצע ארוחת הבוקר שלה. הקוסמים האלה באמת צריכים להקים בית ספר לנימוסים או משהו. 

"בכל אופן" הרהרה המלכה "אני צריכה לחשוב על זה. בעיקרון, בדוגמאות שהוא הביא הוא צודק. בשני המקרים, גם של רומא וגם של היוונים, מדובר במנהיג צבאי מאוד מוצלח – יוליוס קיסר או אלכנסדר הגדול, בהתאמה – ששלט ללא מיצרים במדינה והביא אותה להישגים אדירים. במקרה של יוליוס קיסר, היה שם סנאט; אבל הוא אכן לא הסתדר עם הסנאט, ולא התייעץ איתו. בסופו של דבר הוא גם נרצח בגלל זה. מנגד, המדינה שלה עצמה – בריטניה – הייתה מנהיגת העולם במשך מאות שנים, גם אחרי המגנא כרטא שהעבירה חלק גדול מסמכויות המלך לבית הלורדים. היא הייתה - אבל לא עוד, חשבה המלכה בצער – אימפריה משגשגת ששלטה בחלקים גדולים מהעולם, גדולים מרומא ומיוון בזמנן".

לאחר כמה דקות, שאלה המלכה "מה עם המקרה של האימפריה הבריטית, ששלטה בחלקים גדולים מן העולם תחת שלטון דמוקרטי שנוהל ברובו בידי בית הלורדים?". 

אלאסטור גיחך, ושאל "אמרי לי, הוד מלכותך. בית הלורדים, האם הוא שלט בצבא ובצי? האם הוא שלט במושבות שמעבר לים?". השאלה הרטורית הייתה ברורה מאליה. המלך - אביה, בחלק מהזמן – שלט במושבות שמעבר לים. היו בהן מושלים שהוא מינה, והצבא סר לפקודתו. אם כן, גם האימפריה הבריטית, האדירה באימפריות אשר היו מעולם, הייתה דיקטטורה חלקית.

המלכה ניסתה נואשות לחשוב על טיעון נוסף כנגד הדיקטטורה, במשך כמה דקות, אבל מוחה היה ריק ממחשבות. היא ידעה שלא תוכל להיעזר ביועציה בסיטואציה הזו. לבסוף, היא החליטה שלשאלה האם לקוסמים תהיה דיקטטורה או דמוקרטיה אין כל משמעות מבחינתה. שישרפו אחד את השני למוות, הם לא האזרחים שלה. היא לא צריכה באמת לדאוג להם.

"שיהיה" אמרה המלכה "אני עדיין חושבת שדמוקרטיה עדיפה, אבל אחתום לך על המסמך הזה".

אלאסטור הנהן, שלף גליל קלף ארוך, נפנף בשרביטו, והקלף התמלא במהירות בהצהרה מלכותית, מנוסחת היטב, של העברת סמכויות השלטון המוחלטות לשר הקסמים. עין הזעם הגיש את הקלף למלכה, והיא לקחה עט מוזהב מהשולחן שלצידה, וחתמה על המסמך. לאחר מכן היא גלגלה את הקלף חזרה לכדי גליל, קשרה אותו בסרט, והטביעה עליו בשעווה שסיפק עין הזעם את חותם בית המלוכה. "אלאסטור?" אמרה המלכה כאשר הוא לקח את הקלף וצעד לכיוון הדלת. "כן, הוד מלכותך?" שאל עין הזעם. "בהצלחה במלחמה" איחלה לו. הוא הנהן, צעד – לאורך הקיר, עם גב לקיר – לכיוון הדלת במהירות, ונעלם מאחורי הדלתות.

המלכה התיישבה לשתות את התה של הבוקר, עם העיתון היומי, כאילו לא קרה דבר.

נאמני האופל: אחוזת מאלפוי

"אוגוסטוס?" אמר הארי. "כן, אדוני הלורד?" שאל הקוסם המבוגר תוך שהוא קד. "צא אל משרד הקסמים, בצע קצת עבודת ריגול והבא לי את המודיעין".

"לפקודתך, אדוני הלורד" אמר אוגוסטוס, והתעתק בקול נפץ.

היכל הקסמהדרין

"אני, שר הקסמים אלאסטור מודי, קורא בזאת את הקסמהדרין לסדר!" צעק עין הזעם. הוא עמד לפני דוכן הנואמים, והכה בו בפטיש. מולו ישבו שורות שורות של חסרי תועלת מעצבנים שנקראו הקסמהדרין, וגם כמה אנשים מועילים שהיו חברים במוסד המיותר הזה. העין שלו הופנתה אחורה כל הזמן, כדי לחפות על העובדה שלא יכל לעמוד עם הגב לקיר.

"יש בידי מסמך חתום" פתח עין הזעם "מהוד מלכותה, המלכה אליזבת' לבית סטיוארט, מלכת הממלכה המאוחדת". גל של לחישות עבר בקהל. אוגוסטוס רוקווד, שנשען על דלתות האולם, נחבא אל הכלים, צמצם את עיניו בחשד.

"מפיזור ישיבת קסמהדרין זו ועד לסיום המלחמה" המשיך עין הזעם אחרי שהלחישות השתתקו "שר הקסמים יהיה בעל סמכויות מוחלטות, ולקסמהדרין לא תינתן האפשרות לפטרו. לשר הקסמים תהיה הסמכות לחלק פקודות ועונשים לפי ראות עיניו, כפי שמציין המסמך שעליו חתמה הוד מלכותה". הוא הוציא את גליל הקלף החתום בשעווה, ואמר "ליידי גרינגס, אני מאמין שאיש בחדר אינו מפקפק ביושרך. אם תואילי בטובך?" ליידי גרינגס הייתה אחת מהניטרלים בקסמהדרין, והוא קיווה שהיא נשארה כזאת בינתיים.

הליידי גרינגס, אישה אצילית לבושה בגלימות בעלות מראה עתיק, קמה ממקומה והלכה בצעדים מדודים אל דוכן הנואמים. היא שברה את החותמת ופתחה את גליל הקלף, ואז סובבה אותו אל הקהל. "כך כתוב כאן" אישרה הליידי גרינגס.

"אם כך" אמר עין הזעם "הישיבה-"

"ברצוני להעלות הצעת פיטורין לשר הקסמים!" צעק לורד ג'אגסון ממקומו בשורה הראשונה. "כל עוד לא פוזרה הישיבה, ניתן להחליף את שר הקסמים. אני מציע למנות את לוציוס מאלפוי לשר הקסמים". 

עין הזעם זעם בשקט, ושקל ברצינות לומר שתי מילים שיפתרו את הבעיה ששמה לורד ג'אגסון. הבעיה בתוכנית הזאת הייתה שההילאים ישתקו אותו אחר כך, ומשם אי אפשר לדעת לאן זה יתגלגל. 

"אם כך, נתחיל בהצבעה" אמר לבסוף עין הזעם.

קול נפץ נשמע כאשר אוגוסטוס התעתק מהמקום בבהילות, אבל איש לא שם לב לכך, בשל העובדה שבאותו הזמן ממש צעק אלאסטור מודי "אני משתמש בסמכותי כשר הקסמים, כדי לבצע הצבעה לפי שמות".

"מקובל" אמר לורד ג'אגסון. הוא ידע היטב שכמה וכמה מהניטרלים ימנעו, וזה יהיה מספיק כדי להיפטר מההילאי הזקן והמשוגע. 

"לורד לונגבוטום" אמר עין הזעם, מתחיל בתומכיו. "נגד" הייתה התשובה. "לורד דמבלדור" אמר עין הזעם. "נגד" אמר אברפורת'. "ליידי גרינגס" "נמנעת" הייתה התשובה.

וכך זה נמשך.

באותו הזמן, אחוזת מאלפוי

"אדוני הלורד?" אמר אוגוסטוס "ברגעים אלה נערכת הצבעה למינוי לוציוס מאלפוי לשר הקסמים, והמלכה העניקה סמכויות דיקטטוריות לשר הקסמים חשבתי שתרצה לדעת זאת".

"מה?" זעק הארי. לקח לו שנייה אחת לעכל את המידע, לפני שהוא צעק, בקול שהדהד בכל רחבי הבית "בלטריקס, אמיליה אליי!". בלטריקס הגיעה מייד, מתעתקת בקול נפץ, וצעקה "עשי כדבריו!" אמיליה בונז הגיע רגע אחריה, מתעתקת גם היא בקול נפץ.

הארי הביט בעיניה של אמיליה. "לכי אל אולם הקסמהדרין. כאשר אלאסטור מודי ישאל האם יש עוד מישהו שלא הצביע, עלייך לומר רק מילה אחת, נגד. אל תגידי מילה נוספת עד שתחזרי לאחוזת מאלפוי. תחזרי לאחוזת מאלפוי מייד לאחר שתצביעי. לכי, עכשיו!". "עשי כדבריו!" פקדה בלטריקס.

קול נפץ נשמע, כאשר אמיליה בונז, ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם, התעתקה משם.

אולם הקסמהדרין

"סך הכל, שישה נגד, שישה בעד, ושלושה נמנעים" אמר אלאסטור מודי. "מסקנה בינתיים – ההצעה נדחתה, ללא רוב בקסמהדרין. יש מישהו שלא הצביע?" סיים בשאלה המסורתית.

"אני" אמר לוציוס מאלפוי.

ההמשך יבוא.

הפרק הקודם