להיות חצויי זה לא קל

הלכתי מסוחררת במחנה. המוח שלי היה קפוא כאילו שבן קיאונה (אלת השלג) הקפיא אותו. אתמול זה התרחש. אני לא מאמינה. לראשונה בחיי הרגשתי שלמה לחלוטין. כן, כמו שאתם יכולים לנחש, אתמול אחרי המדורה אני וקלייר נעשינו זוג באופן רשמי, עם נשיקה והכל. החלטנו לשמור את זה בסוד- רק אנחנו הרבעייה תדע בינתיים ליתר ביטחון אם יש כאן כמה הומופובים נחמדים. ובינתיים, אנבת' שוב הייתה במחנה ואחרי ארוחת הצהריים של היום החדש סיפרתי לה הכל על המסע ועל הכוחות שלי ועל המפגש עם אמא לפני המסע שעשתה לי התקף אלוהי. היא הנהנה במבט מהורהר בסוף. "כל הכבוד, אמילי." אמרה בחיבה וחיבקה אותי. צחקתי.אחרי זה היא חזרה לחבריה ואני חזרתי לשלי. הלכנו סתם במחנה מאושרים ומרקו דילג וצחקתי עליו. הוא קרץ לי והמשיך לדלג באושר. "עדכנתי גם את ביתן אפולו בהכל." סיפר. נזכרתי שלילה בת אפולו ומרקו חברים והנהנתי. "יופי," נחשול זימרה, באופן מוזר מאושרת גם היא.  התיליון שלה נצץ באור השמש. הצבעתי עליו והיא הסתכלה עליי בחוסר הבנה. "אז,אממ, מה זה עושה?" שאלתי. נחשול שיחקה בתיליון שלה במבט שקוע במחשבות. "אני לא ממש יודעת. אני חושבת שמחזק את הכוחות שלי," אמרה. הנהנתי. "לאלכס אח שלי מצד פוסידון יש צדף שמקשר אותו לאבא. אולי זה גם זה." המשיכה. הנהנו כולנו עכשיו. בערב הייתה המדורה שוב וישבתי באיזור אתנה. אחרי כמה שירים, סיפורי אימה של החניכים מחייהם וכמה צ'יזבסטים לא אמיתיים, כירון מחא כפיים כדי למשוך את תשומת ליבם של כולם אליו. כולם השתתקו באחת. "חניכים!" הוא הכריז וחייך. "עוד קיץ מתקרב לסופו. היה זה קיץ מעניין ביותר. המרכבה של פוסידון נגנבה והוחזרה," הוא החווה בידו לאיזור ביתן שלוש תוך כדי ופרסי קבר את פניו בידיו ומייקל גיחך, "והבסנו כמה ענקים ואפילו ביקרנו בשאול. אני שמח לבשר שהכל באמת שב למקומו בשלום עכשיו. קחו לכם את החופש שנשאר כדי להינות. מי שיחליט לחזור לעולם בני התמותה באחד בספטמבר שיגיד להרפיות, לי ולמר ד'. " הוא סיים לדבר והנהנו כולם וחזרנו לדבר ולצחוק. הכל שוב שליו. חזרנו לביתנים.

הפרק הקודם		הפרק הבא