חייו ושקריו של אלבוס פוטר

הפעם האחרונה והיחדה שבה אלבוס השתמש באבקת פלו הייתה כשהם התכוננו לבית הספר, וכבר אז הוא לא נהנה במיוחד מזה, אבל הפעם במקום שהרקע יהיה ירוק, הוא נעשה סגול כהה, אלבוס לא ראה או שמע את ג'יימס, ובכלל כמעט נחנק מהאש שעטפה אותם, המעבר נמשך כחצי דקה, לפחות כך אלבוס הניח, ולבסוף הם נפלטו ביחד מהאח, ג'יימס נפל על הברכיים שלו, ורק נשרט בהן קצת, אבל אלבוס, שהועף בעוצמה חזקה יותר, הטיח את פניו ברצפת האבן של החדר שבו הם נחתו, וכשהרים את ראשו, חצי מפניו היו מכוסות בדם. ג'יימס נרתע מן המראה המזעזע, אבל לא רצה להפחיד את אלבוס, ולכן רק שאל אותו: "אתה בסדר? דפקת חתיכת נפילה...", "זה לא מצחיק, ג'יימס!" סינן אלבוס מתחת לשטף הדם שעטף אותו, ג'יימס אמר: "אני אעזור לך, מלקודיום רפארו!,", הדם של אלבוס הפסיק להישטף בבת אחת, אבל הוא עדיין נראה מוזר עם הכתמים האדומים על פניו, "לחש קרישת דם" הסביר ג'יימס, ופתאום הוא שם לב איפה הם נמצאים, הם היו לכודים בחדר קטן, עם חלון קטן שהשקיף על ים, אבל מה שהיה הכי מוזר, הוא שהאח, שהם נפלו ממנה, פתאום נעלמה. "טוב... זה לא נראה כמו חדר המועדון של גריפינדור, אולי הסלית'רינים ישנים בחדר הזה? מתאים להם-" "זה לא מצחיק!" צעק עליו אלבוס, "ובכלל, הסלית'רינים ישנים ליד המטבחים, אפילו אני יודע את זה, ג'יימס, אני נשבע לך שאם אתה עשית את זה אתה תחטוף ב-" "למה לי לעשות את זה?!" עכשיו ג'יימס היה זה שהתעצבן, "זה היה בכלל רעיון שלך כל הסיפור הזה! אז אם אתה יודע איך יוצאים מפה, כדאי לך לספר את זה עכשיו, איך בכלל יצרו כזה חדר בלי דלת? אפילו דרך החלון אי אפשר להיכנס ולצאת".

פתאום נפתחה דלת כלשהי בקיר, ושתי דמויות נכנסו פנימה.

שמתי לב שאנחנו ממש קרובים ל2000 צפיות כוללות לפאנפיק!!!!!

זה מספר באמת מטורף, ואני מודה לכל אחד ואחת מכם שעזרתם לי להגיע ליעד הזה.

אם אתם אוהבים את הפאנפיק, אתם מוזמנים להירשם ולתת דירוג גבוה כדי שעוד אנשים יוכלו לראות את זה, כי בסכ"ה חסרות לי עוד כשבעים צפיות ליעד, וזה ממש יעזור לי.

בכל אופן, היעד הבא לעד סוף חלק 2 הוא 3500 צפיות, שזה באמת הרבה אבל אני סומך עליכם שנגיע גם לזה.

ושוב תודה

הפרק הקודם		הפרק הבא