נגד הכל

יוהו עוד פרק.

מעניין אותי אם עדיין שווה לשאול מה אתם חושבים... :)

חחח תהנו🌻

--

פרק 31 | חתיכת קלף | לרה

"את באה?"
"אני אבוא עוד כמה דקות," ענתה לרה.
"קדינה, לרה. זה המשחק קווידיץ' הראשון של השנה! הוא מתחיל רק עוד חצי שעה, אנחנו חייבות לשמור מקום!" קראה מרג'י בהתרגשות.
"תשמרי מקום אחד בשבילי... יקח לי עוד זמן להתארגן ואני לא רוצה לעכב אתכן," מלמלה לרה בהתנצלות וגררה את עצמה לחדר האמבטיה.
"בסדר... ליליה, את באה?"
"אני פה בחוץ," נשמע קולה המיואש אך המתרגש של חברתן לחדר, ליליה.
"אל תאחרי למשחק, אנחנו נשמור לך מקום." אמרה מרג'י. "אה, ותלבשי אדום!" הוסיפה. "וגם תביאי דגלים או משהו לעודד אם יש לך. ותסדרי את השיער. ו..."
"אני יודעת להתארגן," קראה לרה בקוצר רוח כשראתה שמרג'י לא מתכוונת ללכת משם בזמן הקרוב. היא דחפה אותה החוצה וסגרה את הדלת. "כשאני אסיים אני אבוא! עכשיו לכי!" היא קראה מבעד לדלת הסגורה.
היא שמעה את מרג'י ממלמלת משהו בזעף, אבל מיד אחר כך נשמעו צעדיהן של ליליה ומרג'י מתרחקים מהחדר ויורדים במהירות במדרגות.
לרה נאנחה בהקלה. היא ניגשה למיטתה, והוציאה מתחת לכרית את הספר שהשאילה ערב קודם מהספריה - סקיבים- כל מה שאפשר לדעת.
היא קיוותה לקרוא בו באותו לילה, אחרי שלקחה אותו מהספריה, אבל מרג'י נצמדה אליה כל אותו הערב, כנראה חשדה בלרה שהיא עשתה משהו כשנעלמה, ולרה נאלצה ללכת לישון מוקדם בתקווה שתוכל להסתכל בספר אחר כך.
לרה ידעה שהיא לא אמורה להסתיר דברים כאלה ממרג'י וג'ין, אבל עדיין לא היה לה האומץ לספר להן את האמת. היא תהיה חייבת לקרוא בחשאי, כשהן וליליה לא יהיו איתה. היא לא תכננה להתחיל אותו עכשיו, אבל זה זמן מושלם. החדר ריק ואף אחד לא יבוא להפריע לה. חוץ מזה, היא לא ידעה כמה זמן תוכל להחזיק בספר, לכן כדאי שתתחיל לקרוא בו כמה שיותר מהר.
לרה פתחה את הספר ברגשות מעורבים. הוא היה ספר גדול ומאובק, בעל כריכה ירוקה וישנה. השורה הראשונה הייתה כתובה באותיות גדולות ומסולסלות - פרק 1 - אז מה זה בעצם סקיבים?
לרה רפרפה על המילים. ילדי קוסמים שהם עצמם חסרי קסם. חריגים ביותר... היא כבר ידעה את זה.
היא עברה לפרק הבא. פרק 2 - איך נוצרים סקיבים? היא התפתתה לקרוא את זה. עניין אותה מה היא, אם היא משהו 'מקולקל', טעות, או שפשוט יש אנשים שנולדים עם קסם ואחרים לא, אבל כרגע היה דחוף יותר לקרוא על דברים אחרים - דברים שקשורים לסקיבים היום. איך הם מתנהלים בחיים, איך אנשים מתייחסים אליהם...
ויותר מכל, היא רצתה לראות אם היא יכולה לסמוך על מרג'י וג'ין ולספר להן שהיא סקיבית, או שהן יתייחסו אליה כמו אל יצור מעוות.
לרה דילגה על כמה פרקים והגיעה לכותרת פרק 13 - סקיבים כיום. היא עברה לעמוד הראשון, וברגע שהפכה את הדף נפל מתוכו פתק מקופל.
לרה כיווצה את מצחה והרימה את הפתק בבלבול. מה זה עושה שם? היא זכרה שהספרנית מקפידה מאוד שהספרים יהיו מסודרים ונקיים, בלי שום קשקושים וקיפולים.
היא פתחה את הפתק בזהירות. זו הייתה חתיכת קלף ישנה בצבע חום בהיר, ועליה שורבטו כמה מילים בדיו שחורה.
לרה הרימה את הפתק אל מול האור וניסתה לקרוא מה שכתוב בו.
לקח לה כמה זמן לפענח את הכתוב. היה נראה שמי שכתב את הפתק מיהר מאוד, והכתב היה מסורבל ומקושקש.
נשימתה נעתקה כשהיא הבינה את הכתוב, והיא נשכה את שפתה התחתונה בעודה חושבת מה לעשות.
צעדים נשמעו עולים במדרגות, והסיחו את דעתה של לרה מהפתק. היא הכניסה אותו לכיסה במהירות, ורצה כדי להחביא את הספר על הסקיבים. הוא סתם יעורר הרבה שאלות מיותרות.
היא לא הספיקה להכניס את הספר למחבוא, וכבר היא שמעה את הצעדים הולכים ומתרחקים. לרה נשמה לרווחה. היא בחנה את הספר בעיון, וחיפשה עוד פתקים, אבל היא לא ראתה כלום. חוץ מהפתק שמצאה, הספר היה נקי.
לרה החביאה את הספר מתחת למיטתה, שמה על עצמה סוודר אדום ורצה החוצה, מקווה שהיא לא מאחרת למשחק הקווידיץ'.
היא לא תספר למרג'י וג'ין עכשיו. זה סתם ילחיץ אותן.
היא נשמה נשימה עמוקה, ומיששה את הפתק שבכיסה, והבינה שהיא לא יכולה לשמור אותו בסוד.
היא נאנחה. היא תספר להן.
אחרי המשחק.

הפרק הקודם		הפרק הבא