יומנה של מכשפה

90\9\25

השעה עכשיו 2:00 לפנות בוקר.

אני התעוררתי עכשיו מסיוט.

בסיוט ישבתי בבית עם ההורים, ואז הם שחכו אותי!

אז ברחתי מהבית, רצתי ורצתי ורצתי, ואז ראיתי שמישהו רודף אחרי!

מישהו מפחיד שזיהיתי בקושי מתמונות בספרים.

זה וולדמורט, ניחשתי, אבל למה הוא רודף אחרי?

רצתי ולבסוף הגעתי למבוי סתום.

נצמדתי לקיר ושמעתי אותו צועק: "אבדה קדברה".

משרביטו יצאה קרן אור ירוקה אשר פגעה בליבי.

צרחתי, לא מכאב אלא מהידיעה שאני מתה.

מהידיעה שההורים שלי לא יודעי את זה ולא אכפת להם.

העוררתי שתופת זעה.

אני הולכת לנסות לישון, ביי.

90\9\26

גם היום החלום חזר!

החלום השפיע על כל היום שלי!

בכל מקום פחדתי שפתאום יצוץ וולדמורט וכדי להרגיע אותי קראתי עליו.

שמחתי לגלות שהוא פוחד מדבלדור!

אני בטוחה כאן.

אז לילה טוב....

90\9\27

שוב החלום...

הוא לא עוזב אותי!

אני תוהה אם הוא בא להזהיר אותי או משהו... לא! אין סיכוי!!

את בטוחה כאן, אמרתי לעצמי, עם דמבלדור.

וחזרתי לישון

מקווה שזה טוב... אשמח שתגידו לי מה להוסיף...

הפרק הקודם		הפרק הבא