נגד הכל

Kow bɛ ka sumaya

תהנו🌻

--

פרק 38 | עונש | לרה

הבוקר היה קריר, ורוחות חלשות נשבו בחוץ. לרה וג'ין הלכו לעבר הבקתה של שומר הקרקעות, ריאון ג'יידן. הן שמעו את העלים מרשרשים עם תנועת הרוח, והתעטפו במעילים שלהן.

פרופסור לילס שלח להן פתק זהה, עם העונש שלהן. 

אולי זה לא יהיה כל כך נורא. לפחות העונש שלהן ביחד...

"ג'ין?" עצרה לרה בהליכתה ושלפה את הפתק של העונש שהופיע על מיטתה כמה שעות קודם מכיס מעילה, "מה עם אוולי? היא לא אמורה להיות איתנו גם?"

"זה באמת מוזר...לא ראיתי אותה גם בארוחת הבוקר," תהתה ג'ין.

"אני חושבת שהעונש שלה זהה לשלנו. בטח היא סתם מצאה איזה דרך להתחמק, כרגיל," אמרה לרה וקרעה את הנייר לחתיכות קטנות.

"היי ריאון!" אמרה לרה בחביבות כשפתח להן את הדלת.

"שלום בנות," אמר ריאון, אסף כמה קופסאות והושיט אותן להן.

"עוד מעט אני אסביר לכן מה נעשה. אנחנו נכנסים ליער האסור," כשהוא ראה את החשש בפניהן אוסיף, "אל תדאגו, רק בהתחלה. בשעות הבוקר הוא פחות מסוכן."

הבזקי האירועים מהביקור הראשון שלהן ביער האסור קפצו למוחה של לרה.

לרה ניסתה להרגיע את עצמה,

הפעם אנחנו עם ריאון, אין סיכוי שיקרה משהו. והעש לא יכול לעשות שום דבר מול אנשים אחרים.

"וואו ריאון! העשים נפוצים כאן? מתי הספקת להשיג כל כך הרבה?" שאלה ג'ין והצביעה בידה הפנויה, בלי הקופסאות, לעבר קופסא גדולה על המדף.

"כן, הם מאוד נפוצים כאן," אמר ריאון, "טוב, אני חושב שכדאי שנתחיל," ריאון יצא מהבקתה וסגר את הדלת אחריו.

"כל קופסא בצבע אחר, ולכל אחד יש שתי קופסאות," הסביר ריאון תוך כדי הליכתם, "צריך לאסוף עלים, ולמיין אותם לפי צבעים. העלים מספקים מזון לחיות שונות ומחלקם אפשר לעשות תרופות."

לרה הביטה בקופסאות שלה. סגול וכחול.

"יש עלים בצבעים האלה?" שאלה לרה, מופתעת.

"ברור. צריך רק להביט בכל הצדדים."

אחרי כמה דקות, כשהגיעו ליער, לרה הבינה למה הוא התכוון. צבע העלים לפעמים היה ירוק מצד אחד, ובצבע אחר מהצד השני.

"קחי, לרה!" אמרה ג'ין והוסיפה עלה לקופסא שלה, "יש הרבה סגולים! מצאתי רק ירוק אחד. זאת אומרת, עלה שירוק משני הצדדים."

לרה הבחינה בעלה כחול, באמצע ענף העץ. היא עמדה על קצות אצבעותיה ומתחה את גופה, נגעה בו אבל לא הצליחה לתלוש. 

"העלה הזה מתרחק ממני?" שאלה לרה בצחוק, "אני לא מצליחה להגיע אליו," וקפצה בנסיון לתלוש אותו.

"אני אנסה לרה, אני יותר גבוהה ממך. לא בהרבה אבל-"

"פשוט תנסי," קטעה אותה לרה וגלגלה עיניים.

ג'ין כמעט הגיעה גם בעמידה רגילה, ושוב, העלה כאילו חמק ממנה.

"נו באמת," אמרה ג'ין וקפצה בטירוף, "איך הוא מתחמק?!"

"תחפשו למטה יותר, לא חייב להתאמץ. יש הרבה עלים," אמר ריאון והתקרב לעלה.

הוא ניסה לתפוס אותו, והפעם העלה ממש זינק למעלה.

"מה זה היה-"

העלה נשר לקרקע בקול פיצוץ. אור של שרביט הגיח מבין העצים הדחוסים וצללית חלפה בריצה.

"תיזהרו!" צעק ריאון וגונן עליהן בידיו.

לא, לא, לא! שוב פעם העש? עכשיו לא רק הן הסתבכו איתם, הן גם מסכנות אנשים אחרים!

"ג'ין, רוצי להזעיק עזרה. לכי לפרופסור לנאווס," אמר ריאון בזריזות, "לרה, תעזרי לי בינתיים להתגונן מפני האויב."

אני לא יכולה, נאנחה לרה ביותר כעס מעצב. הלוואי שיכולתי. אין לי יכולת לעשות קסמים, אני לא יכולה לעזור. אני גם מסתבכת, גם מסבכת אנשים, וגם לא מסוגלת לעשות כלום בנוגע לזה! חסרת אונים.

לרה ניערה את ראשה במהירות, ותפסה בג'ין שעמדה לצאת לדרך.

"אני אלך לקרוא לפרופסור לנאווס, אני- אני יודעת איפה היא נמצאת. ג'ין, תשארי לעזור פה לריאון."

ג'ין הנהנה ושלפה את שרביטה, ולרה רצה לעבר הוגוורטס בעוד הרוח הקרה מנשבת בפניה.

לרה לא הצליחה להבחין אם המים שטפטפו על פניה באיטיות היו בגלל הגשם, או דמעות של כעס.

היא כעסה על עצמה. היא כעסה על זה שהיא מסבכת את כולם, שכולם בסכנה בגללה. היא כעסה על זה שהיא סקיבית, שהיא לא יכולה לעזור, ושהיא עוד לא מצאה דרך להיות קוסמת. ואנשים נפגעים בגללה.

כשלרה חזרה עם פרופסור לנאווס לאותו המקום, ריאון וג'ין עדיין נראו לחוצים.

"העלה הזה היה מלכודת! אם מישהו היה תולש אותו, הוא היה הופך לסוג של כלוב ו-"

"הכל בסדר ריאון," הרגיעה אותו הפרופסור והוליכה את כולם חזרה מהיער.

"בנות, תחזרו לבית הספר ותלכו לשיעור הבא שלכן. אני אסדר פה עוד משהו עם ריאון ואחזור גם," הורתה פרופסור לנאווס.

"את חושבת שזה קשור לעש?" לחשה ג'ין בשקט כשהתרחקו מהם.

"הגיוני," אמרה לרה.

"היה שם משהו ממש מוזר. חשבתי שהם רציניים, לא? גם הפתקים כתובים ברצינות, עם חידות וראשי תיבות מסובכים. אבל משום מה, הצל שהיה שם ביער היה דמות קטנה. כמו...כמו ילדה," אמרה ג'ין.

לרה נזכרה בצל שחלף במהירות על פני הקרקע הגבשושית ביער.

"נכון, זה באמת מוזר," תהתה לרה.

כשהגיעו לבית הספר ראו שהקדימו את השיעור ברבע שעה.

"את רוצה שננסה להמשיך לחקור על הראשי תיבות?" הציעה ג'ין.

"סליחה ג'ין. אין לי כוח לזה עכשיו," אמרה לרה ועלתה לחדרה.

למזלה, אוולי עדיין לא היתה שם. היא בהתה בחלון החדר עד שהגיעה השעה ללכת לשיעור הראשון.

(חחח מעניין מי הלך ותרגם את מה שכתבתי למעלה😏)

הפרק הקודם		הפרק הבא