חייו הנסתרים של בלק

"שב פוטר" אמר סנייפ בשיא חוצפתו.

"הייתי מעדיף שלא תחלק פה פקודות, זה הבית שלי אתה יודע" סיריוס הגיב מייד וגרם לסנייפ להשתתק לרגע.

לאחר שסנייפ הטיח בו כמה עלבונות הוא אמר עוד כמה דברים על משהו שנקרא הלטה הכרה ועל דמבלדור

עד שלבסוף סיים את הניהום המיותר שלו ונעמד.

כל הנאום סיריוס ישב בשקט ולא הגיב. אבל עכשיו כעסו ביעבע בו והוא הרגיש צורך להזהיר אותו. 

הוא לא ידע מה בדיוק גרם לו לפעול כך,  אך הוא מצא את עצמו עומד בשרביט מורם מול פניו החיוורות של סנייפ.

סיריוס לא היה מסוגל לשאת את זה עוד, הוא לא ייתן לו לפגוע בהארי.

הוא לא צפה שסנייפ יהיה אמיץ מספיק בכדי להרים את שרביטו מולו. 

המצב נהיה מסוכן. הם עמדו כך כמה דקות כשהארי צועק לעברם ומנסה להפריד.

אסור לו לסכן אותו כך. אסור לו לעשות משהו מטופש בפני הארי. 

"הארי ז-ו-ז ל-י מ-ה-ד-ר-ך-!" סיריוס לא האמין שהמילים יצאו ממנו אבל הוא הכריח את עצמו להגיד אותן. הוא לא יסלח לעצמו אם הוא יהיה זה שיפגע בו בסוף.

זה היה צעד מאוד לא חכם מצידו אבל הוא לא התכוון לסגת ולחשוף את טיפשותו מול סנייפ.

גלגלי מוחו קדחו במהירות, הוא היה חייב להיחלץ מהמצב הזה. הוא לא היה בטוח שהוא יכול לפגוע בסנייפ. הוא בסך הכל רצה להזהיר אותו. הוא לא יפגע בו. לא היום.

אך לא היה בטוח לגמרי לגבי סנייפ, שרשף אליו את אחד ממבטי השנאה השמורים שלו וקפץ את פיו באיום. למעשה פיו התהדק כל-כך, עד שכמעט הפך לפס דק ובלתי נראה על פניו.

עינו השחורות התרוצצו לכל עבר כאילו מחפשות מחסה וידו המחזיקה בשרביט החלה לרעוד.

לא משנה מה. חשב סיריוס, הוא לא יהיה זה שיפתח במתקפה מולו. או שאולי כן?

דלת הכניסה הראשית של הבית נפתחה. נשמעו צעדים מהירים של כמה אנשים ומישהו קרא לעברם בקול צוהל:

"החלמתי! החלמתי לגמרי!" כמה שניות לאחר מכן ראש ג'ינג'י ממסוגר במשקפיים הציץ אליהם מפתח המטבח- ארתור ווילזי חזר.

החיוך נמחק מפניו כאשר נתקל במחזה מולו. היה נראה שהמטבח הישן הפך לבימת קרב מפוארת.

עיניהם של בני משפחת ווילזי שהצטופפו מאחוריו ננעצו בהם בתמיה (חוץ מפרד וגורג' שהבליעו בקושי חייוכים)

סנייפ וסיריוס עמדו שנהם בשרביטים מורמים כשהארי עמד בדיוק באמצע ,הרים את ידו וניסה לחסום אותם.

זה היה צעד מגוחך כי אם מישהו מהם היה מפעיל קסם, השרביט הייתה מעיפה אותו קליל.

סיריוס התאפס על עצמו הוא מצמץ בעינו  כשסנייפ הוריד את שרביטו במהירות בפנים סמוקות וצעד לעבר הכניסה.  

הוא מלמל משהו על שיעור ועזב את הבית בטריקת דלת כשמבטם של בני משפחת ווילזי מלווה אותו.  

ארתור היה הראשון לדבר "מה קורה כאן?" הוא שאל

סתם פגישה ישנה בין חברים לספסל הלימודים" נאנח סיריוס ושינה נושא במהירות

"אז החלמת?" משמח מאוד" הוא אמר וגרם לאווירה לחזור לקדמותה.

 ***

בזמן שכולם התארגנו בשביל לחגוג מסיבה כפולה על החלמתו של אדון ווילזי

סיריוס יצא מהמטבח וניגש להארי

"אתה בסדר?" הוא שאל אותו

הארי הנהן קלות בראשו ופנה לעלות במדרגות- מלא במחשבות.

סיריוס בהחלט הבין אותו.

המשך יבוא

הפרק הקודם		הפרק הבא