נפילת הממלכות

הפרק מוקדש לרוני רחמין וכמובן שגם למגיבים וסליחהסליחהסליחה שלא פירסמתי עד עכשיו!

 "א-אתן לא שומעות אותו?" שמעתי ברעד. הוצאתי את השרשרת שלי מהמדף שאחזתי בה רחוק ככל יכולתי מגופי. השרשרת התנדנדה קלות. ברגע שהוצאתי אותה מהארון היא הפסיקה לזהור ולדבר. נהדר. החברות שלי בטח חושבות שנדבקתי מקליאו. או שאנחנו שתינו עובדות עליהן ביחד. אני מאוד מקווה שאני לא הופכת לחולת נפש. פתאום השרשת התחילה לזהור שוב. "אההה!!!" כולן צרחו ביחד. "ראיתן את זה?!" שאלתי. "כן, ראינו את זה," מרי אמרה. "די קשה לפספס את זה!"

כל כך הוקל לי כשראיתי שאני לא הופכת לפסיכית, שחייכתי. "למה את מחייכת?" מאיה שאלה. "סתם, אני שמחה שאני לא הופכת לפסיכית," עניתי. "אמרת שהשרשרת שלך דיברה אלייך, נכון?" איזבל שאלה. "כן," עניתי. "אז מה הוא/היא אמר/ה לך?" איזבל שאלה. "אממ... הוא אמר לי שיש לו מידע שיכול לעזור לנו. ושקוראים לו סבסטיאן." אמרתי לכולן. "יש לו שם?" מאיה קימטה את מיצחה. "אני חושבת שאת צריכה להיפטר מזה," קליאו אמרה במפתיע. "למה?" שאלתי. "כי יכול להיות שזה קסם אפל כמו קיאן," קליאו אמרה. "באמת, ככה לדבר על מה שיכול להחזיר אותך לבית שלך בחזרה, קליאונה בלוס?" סבסטיאן דיבר במפתיע בקול משועשע והקפיץ את כולן. "אז אתה יכול לדבר אל כולן?" שאלתי בהפתעה. "כן, אני יכול לדבר עם כולן," סבסטיאן אמר, למרות ששמתי לב שהוא נשמע טיפה כאילו זה דורש ממנו מאמץ."טוב, אז מה המידע שיש לך להגיד לנו?" מרי שאלה. "אני יודע איפה תוכלו למצוא שער בחזרה למיטיקה.  השער שהביא את קליאונה לפה והעיר אותי באותה הזדמנות. אני יודע איפה הוא נמצא והוא קורא לי לחזור אליו." "מה?! אז איפה הוא?" שאלתי אותו. "בניו יורק." "אה, כולה 4 שעות נסיעה ואז נגיע לשם!" קראתי. "רגע, כשנגיע לשם איך נדע איפה בדיוק נמצא השער בניו יורק? ונצטרך לפתוח אותו, נכון? בטח הוא לא נפתח כמו שער רגיל של העוולם שלנו, נכון?" "את זה אני לא יודע בוודאות. כרגע אני רק מרגיש אותו קורא לי מניו יורק."

"טוב, אז אנחנו צריכות לתכנן נסיעה לניו יורק."

***

אחרי שעתיים נכנס איש אחד לחדר חשוך הרבה מתחת לאדמה. התאורה היחידה בחדר הייתה אח אחת שבערה האש שלא הוציאה עשן, ומין בועה כחולה מנצנצת במרכז החדר. אחרי שעיניו הסתגלו לתאורה החלושה הוא ראה שיש אדם בתוך הבועה. אדם חסר הכרה. הוא הלך לעבר הבועה וכרה על ברך אחת. "אדון..." הוא אמר. "היא מצאה את השרשרת." עיניו של האיש נפתחו מיד. הוא התחיל לדבר, רק שבמקום קול רגיל יצא לו קול מחוספס ועמוק שנשמע כמו קול של מפלצת. "והיא עוררה אותו?" הוא התנשף. "כן אדוני," האיש הכורע אמר. "יופי," האיש בבועה אמר, "טוב, אתה יודע מה אתה צריך לעשות." 

"כן, אדוני," האיש אמר ויצא מהחדר.

  בבקשה תגיבו!

הפרק הקודם		הפרק הבא