game over

הפרק מוקדש לתולע ספרים אינסופי

טוב, זה קריפי, אני חושבת. אתה אשכרה מדבר איתי בתוך הראש. 

טוב, זה לא כאילו שיש לי מושג מה הולך פה יותר ממך... לוקי אומר. 

"הלו? את שם?" אני מתמקדת ורואה את ג'יין מנופפת מולי בידה. "מה מה מה? אני פה," אני אומרת בבהלה. "יופי," ג'יין אומרת. "את מרגישה בסדר? או משונה? האבן עשתה לך משהו?" תוור שואל. "לא, אני מרגישה בסדר," אני משקרת. "כנראה שחוץ מלהיצמד לי לחליפה האבן לא עושה כלום." אין לי מושג למה שיקרתי אבל השקר יצא ממני בקלות. "את בטוחה?" ת'ור שואל ונועץ בי מבט. "כן, אני בטוחה," אני אומרת. "בסדר," הוא אומר. "אז... אנחנו צריכים לתכנן אולי מה נעשה בעניין האבנים?" אני שואלת אחרי שכולם נועצים בי מבטים כמה שניות. "אה," ת'ור אומר. "כן, בטח." הם כולם מתיישבים על הספות ות'ור מביא את הנייר שעליו כתובים השמות של האבנים. "טוב, אם אני מכירה נכון דברים כאלה," אני פותחת. "בסרטים ובספרים הם תמיד ימצאו במקומות שקשורים אליהם איכשהו. למשל- אבן התודעה, או המחשבה- מה שתרצו, נמצאת השרביט של לוקי. איפה שהיא הייתה במהלך רוב הסרטים." זה נכון. לוקי אומר. ת'ור רושם השרביט של לוקי ליד אבן התודעה. "האית'ר יהיה בסוורטאלפהיים- עולם של הגמדים."  ת'ור רושם גם את זה. "אבן החלל נמצאת במהלך רוב הסדרה בכספת של אודין, אז יכול להיות שזה שם, או שזה נמצא ביטונהיים, הכוכב שזה מקור הכוח שלהם." "לאבן הנשמה מתאים להיות בעולם המתים"  דארסי פולטת נחירה. "וואלה, נכון," אני גם פולטת נחירה. "זאת תהיה חתיכת אירוניה." ת'ור רושם את המקומות שאמרנו. "ומה אם אבן הכוח ואבן הזמן?" "לא יודעת..." אמרתי. איזה מקומות קשורים לזמן ולכוח?" "אממ... אולי כוח זה אסגרד? אני יודעת שכבר אמרתם את זה," ג'יין אומרת, "אבל אסגרד הם לוחמים. יש להם כוח." "זה רעיון טוב," אמרתי. "תרשום את זה, אוקיי?" ת'ור הנהן ומחק מאבן החלל את אסגרד ורשם אסגרד באבן הכוח. "טוב, ואבן הזמן..." הרגשנו אובדי עצות. "אנשים, תהיו יצירתיים, טוב?" אמרתי. "זמן, זמן, זמן..." דוקטור סלוויג מילמל. "זמן... מהירות אור... מהירות אור!" הוא קרא. "אלפהיים!" "מה?" איאן שאל בבלבול. "אלפהיים זה כוכב של אור!" צעקתי בהבנה. "נכון!" סלוויג קרא. "מה? הסבר בבקשה?" איאן ביקש. "אלפהיים זה כוכב האלפים," אמרתי. "ויש שם תמיד אור. זה סוג של ההפך של סוורטאלפהיים- הכוכב החשוך." "ואנשים מקשרים זמן למהירות אור, אז זה בטח שם!" ג'יין אמרה. "אז בואו לא נבזבז זמן!" ת'ור כתב אלפהיים ליד אבן הזמן וקם מהספה. "צריך לארוז את כל מה שיש לנו בתיקים. מחר בבוקר יוצאים. היום נתכנן לאיזה עולם הולכים קודם, ואיך נשיג את האבנים."

***

ארזנו הכול ותיכננו שקודם נלך לאסגרד. שם נוכל להשיג לא רק את אבן הכוח, אלא גם אולי נשקים קסומים מהנשקייה של הארמון. בטח יתנו לת'ור ולי להיכנס היות ואנחנו ממשפחת המלוכה. משם נוכל לבקש מהיימדאל לעזור לנו להתנייד (ת'ור אמר שאולי לא נצליח, כי הוא ניסה הרבה פעמים להשיג את עזרתו של היימדאל להגיע לאסגרד ולא הצליח). בבוקר קמתי חדורת מטרה להשיג את כל האבנים ויהי מה. התעוררתי והלתי למטבח והכנתי לי ארוחת בוקר. את כל הבגדים המעטים שהיו ברשותם של שאר חבריי ארזנו בתיקים אתמול, ביחד עם המברשות שיניים, פנסים, כל הכסף והדפים שהיו ברשותנו. את הבקבוקים מילאנו במים ושמנו במקרר. כל שאר חבריי הצוות קמו בטיפטופים והגיעו למטבח. "רוצה שאשאיל לך בגדים של העולם הרגיל?" ת'ור שאל. "לא, תודה," אמרתי ועשיתי אשליה על עצמי שאראה כאילו אני לובש חולצה קצרה ומכנסי חאקי ארוכים. "יפה," ת'ור אמר בהערכה. כשסיימנו לאכול הוצאנו את בקבוקי המים, תפוחי אידונה וכל שאר האוכל שהיה במטבח וארזנו בתיקים. יצאנו לחצר ות'ור קרא: "היימדאל! אנחנו צריכים את עזרתך!" שום דבר. "היימדאל!" שום דבר. "תוכנית חלופית?" ת'ור שאל. 

הברווזים. 

מה?

הברווזים שבמרכז בוסטון. הם פתח לשאר העולמות. חשבתי שאת יודעת זה. יש לך פה בראש המון מידע על המיתולגיה הנורדית.

יש לך גישה למחשבות שלי?

כן. נריב על זה בדרך. אם אתם רוצים ללכת מכאן אז תתחילי לזוז.

אוקיי...

"אנשים, יש לי תוכנית," אמרתי. "הולכים לברווזים."

הפרק הקודם		הפרק הבא