אחי,
אני יודע שהמילה הזאת נשמעת מוזר בינינו. מעולם לא היה בינינו קשר טוב או קרוב, במיוחד לא אחרי מה שקרה בלילה ההוא. בלילה הארור ההוא. אני יודע שאני כנראה לא ראוי לסליחתך, ולעולם לא אהיה, אבל בכל זאת שווה לבקש. בגלל המסע העיוור שלי לכוח, לא שמתי לב. לא היה לי אכפת מאף אחד ומשום דבר, חוץ מהחלום הנהדר של איחוד האוצרות ושליטה על המוות. נאבדתי. בתוך כל שיכרון הכוח והעוצמה, איבדתי את עצמי. אבל אתה לא. למרות כל האחריות שהייתה מוטלת עליי, אתה היית האחראי האמיתי. אתה היית האח אליו אריאנה פנתה. עליך היא סמכה באמת. אתה היית שם בשבילה, בזמן שאני אכזבתי אותה. אכזבתי אותך. אני יודע שכנראה לא תפתח את המכתב הזה, כמו שאר המכתבים שעליהם אני לא מקבל תשובה, אבל אני רוצה לבקש ממך שוב, כמו בכל שנה- סליחה, אחי. טעיתי. הו, כל כך טעיתי. התעלמתי מהזעקות האילמות לעזרה. נטשתי את משפחתינו בזמן שהיינו צריכים להיות הכי מאוחדים. ובינינו- מאז ומתמיד הייתי האכזבה. למרות כל ההצלחות בלימודים - אני הייתי הכישלון האמיתי. אני הייתי זה שברח, שהשתמט מאחריות. אני יוצא הערב למסע יחד עם פוטר הצעיר, אל המערה של טום רידל. אני יודע שאתה חושב שהכל טעות, שאני מסכן אותו לחינם- אבל אני סומך עליו. הוא חזק יותר משנראה. אני מתחנן אליך שלמרות על הקשיים, תפתח לו את הדלת בזמן צרה. לא הייתי האח שהייתי צריך להיות, אבל אני מבקש ממך רק הפעם. אין לי שום זכות, אבל רק הפעם, אני מבקש ממך בתור אח. אני מקווה שאחזור מהמסע הזה, ואוכל להמשיך לשלוח לך מכתבים. זה המעט שיש לי לעשות בניסיון לכפר על כל העוונות שלי. אך במקרה שלא אחזור- תדע שאני מצטער. חיים שלמים לא יוכלו לכפר על מעשיי. היה שלום, אולי בפעם האחרונה, אחיך, אלבוס דמבלדור.
אברפורת' הביט בתמונה של אריאנה אחותו, דרכה עברו לפני זמן קצר הארי וחבריו. הוא מחה דמעה קטנה והניח את המכתב המקומט על השולחן בחדר השינה שלו, יחד עם עוד עשרות מכתבים אחרים, כולם ספוגים בדמעותיו. הוא ליטף את האוסף שלו, וחייך בעצב. הזכרון היחיד שנשאר לו מאחיו. מכתבי סליחה מאלבוס דמבלדור, שהיה ואינו; היה המנהל הדגול, היה חבר במסדר עוף החול, היה קוסם מדרגה ראשונה, אבל אחרי הכל ולפני הכל - היה אחיו.
|