נוויל

"מכשף שלי!" קראה סבתו של נוויל היא בהתרגשות מאז שקיבל את המכתב.

"מה סבתא?" שאל נוויל
"נחש איזה יום היום?"
"היום הולכים לסמטת דיאגון!!" אמרתי בהתרגשות רבה
התארגנתי בפחות מעשר דקות, שיא חדש וכבר בעשר בבוקר יצאנו.
אני לא ממש טוב עם אבקת פלו, אז הלכנו לקלחת הרותחת בדרך של מוגלגים.
אני בכלל לא הבנתי מה זה הכסף המוזר הזה שלהם.
זה דפים קטנטנים עם כיתוב מספרי.
כל הזמן בהו בנו על חוסר הידע שלנו.
לבסוף, נכנסנו לרכבת, וכעבור שעה הגענו.
הסתכלתי מסביב עד שעיני קלטו את השלט של הקלחת הרותחת.
שנכנסנו סבתא אמרה לי ללכת אחריה.
היא נקשה על כמה אבנים, ונפתח מעבר.
זה היה המעבר לסמטת דיאגון.
שנכנסנו פתחתי את רשימת הציוד:

לא היה בה כלום.
אמרתי את זה לסבתא, והיא הסתכלה עליה בבהלה.
"אוי, נוויל...." נאנחה סבתא.
לבסוף התברר שלקחתי את הדף הלא נכון.
עד שהרשמתי את סבתא, למה אני חייב להיות כזה לא יוצלח?

היי כולם!

רציתי להגיד-מעכשיו ליאור(בלאקת) תנהל איתי את הפאנפיק, הסבר יש בפאנפיק: דראקו-החיים האמיתיים.

הפרק הקודם