מלחמת הקוסמים השלישית

אחרי כמעט תשע שנים...

"הארי, יש לך ינשוף!" קרא טדי.

הארי בא אחרי קולו של בן סנדקותו, עד שמצא אותו בטרקלין. באמת היה שם ינשוף, הארי הוריד את המכתב מרגלו של הינשוף.

"זה לא שלי, טדי, זה לך!" קרא הארי בהתרגשות

טדי לקח את המכתב מידו של הארי וקרא את הכתובת:

החדר השמאלי ביותר, וייטהול מספר 7, לונדון.

טדי מיד הבין מאיפה המכתב. "הוגוורטס! אני קוסם!" הארי נתן לטדי חיבוק דוב 

"אולי נזמין את סבתך לסעוד איתנו ארוחת ערב?" הציע הארי

טדי כמובן קפץ על ההזדמנות. סבתא שלו הייתה אישה מקסימה. "מחר ניסע לסמטת דיאגון!" הוסיף הארי.

לאחר מכן טדי יצא למגרש הכדורגל  השכונתי ומצא שם את חבריו המוגלגים. 

עד שסיימו לשחק כבר ירד הערב. טדי נפרד מחבריו והלך לביתו.

הוא הלך לסלון ביתו, "סבתא!" קרא. אכן סבתו, אנדרומדה, ישבה שם ופיטפטה עם ג'יני והארי. כשהארי הבחין בו הוא אמר: "תשבו בשולחן האוכל! " וכולם אכן התיישבו לאכול.

"אוי, הארי, אם יש דבר טעים בעולם הזה זה האפונה בחמאה שלך!" נאנחה אנדרומדה.

אחרי שכולם אכלו המבוגרים התחילו לדבר, ובלדבר כל ילד,יודע שנקרא לשעמם עד דמעות בדיבורים על פוליטיקה ומזג אוויר. אז הילדים הלכו לשחק טאקי מתפוצץ אחד אחרון לפני השינה. לפתע שמעו מהחדר משהו שנשמע מעניין.

"יש רק עוד שלוש שנים! שמעתי שכבר היו המון תקיפות על מטאמורפאגוס!" אמר קול מהומהם בדלת הסגורה.

"אבל אין דרך להוציא את זה! הוא נולד ככה! ובאמת היו המון תקיפות, למרות כל ההילאים שאני פוקד אליהם להיות על המשמר, הם טוענים שהבן אדם פשוט נעלם וחוזר אחרי שנייה, חבול, פצוע וממורמר לתמיד." אמר עוד קול.

טדי החוויר. הוא פחד מאד, הרי הוא ילד נחמד ושמח. פעם בעבודה של הארי, טדי נתקל בבוגארט, שלבש צורה של כולם עצובים, והוא הכי. טדי החליט שכדאי לשכוח הכל בשינה טובה, ובאמת השינה השכיחה ממנו את השיחה המשונה.

בבוקר קם לצלצול השעון המעורר, הוא לא הבין למה כיוון לתשע בבוקר בחופש, הרי בחופש הוא ישן עד עשר בדרך כלל. עד שלפתע נזכר, הרי היום הולכים לקניות בסמטת דיאגון! הוא מיהר להתארגן, עם מברשת שיניים תקועה בפיו וגרב אחת על רגלו, נפתחה הדלת. "ראית במקרה את ה..." לילי נעצרה על מבטו המרוגז של טדי. "טוב אני חושבת שאלך" אמרה וסגרה את הדלת. טדי סיים להתארגן והלך למטבח. בדרך כלל ניתן למצוא שם את הארי ("בישול מרגיע אותי")

ובאמת, הארי היה שם, מבשל דייסה. לפתע הארי שם לב שטדי שם. "קח דייסה, ילדון, שיהיה לך כוח ליום הארוך!" קרא לעברו הארי.

טדי הודה להארי ולקח דייסה. אחרי שאכל קרא לכל הוויזלים בבית (ג'יני והארי בחרו ששם המשפחה יהיה כמו שם משפחתה של ג'יני) והם התייצבו מול האח. 

כל אחד לקח קמצוץ אבקת פלו וקרא: "סמטת דיאגון!" כולם הופיעו באח של כרך ודף בע"מ. הוחלט שהם יתחלקו לשתי קבוצות: ג'יני, טדי ולילי בקבוצה אחת והמשימות שלהם היו: לקנות את פריטי הלבוש של הגוורטס ולקנות בעל חיים.

הקבוצה של הארי ג'יימס ואלבוס הייתה אמורה: לקנות טלסקופ, מערכת בקבוקים, קדרה, וספרים. בסוף כולם ייפגשו באוליבנדרס.

מדאם מלקין עזרה להם להתאים גלימות לטדי, הם הודו לה ושילמו. לאחר מכן הלכו לחנות החיות.

טדי הלך לאגף הקרפדות, אולם עם אף קרפדה לא הרגיש את ה"זיק". הוא עבר לאגף הינשופים, גם שם לא מצא את הינשוף המושלם. עד שכמעט והתייאש, על דלפק הקבלה מישהו הניח כלוב, בכלוב היה חתול!

טדי הביט לעיני החתול, ופתאום הרגיש שזה בעל החיים שהוא אמור לקחת!

הוא רץ לדלפק ושאל לגבי החתול. "הוא הוחזר כבר שלוש עשרה פעמים, דרושה המון סבלנות כדי לטפל בו. אתה סבלן מספיק?" שאל המוכר.

"הוא האיש הכי סבלני שאני מכירה" העידה ג'יני

"תודה" מילמל לה

אחרי שקנו את החתול, הלכו לאוליבנדרס, שם מצאו את הקבוצה השניה.

כולם היו שם, עם המון שקיות.

אחרי הרבה ניסיונות, הם יצאו עם שרביט מעץ מהגוני, נימי לב של דרקון, 27 ס"מ

טוב מאוד לקללות ולחשי מגננה.

הם יצאו מהחנות, ולפתע נתקלו באיש, איש בברדס

הפרק הקודם		הפרק הבא