האופל השלישי

למחרת, כינס המאסטר אספה של חברי המסדר.

שלום.

קוראים לי סמואל פבריאן.

במשך השנים נתנו לי תארים רבים.

אבל התואר שאני הכי גאה בו, הוא התואר מאסטר.

אדם שאינו לוחם, לא יוכל להבין, אלו חיים קשים, עובר כל לוחם בשנות החניכות שלו.

ואפילו לוחם, לא יוכל להבין אלו חיים קשים, עובר כל מאסטר בתקופת החניכות שלו.

אני אומר לכם את זה, כי אני צריך שתעריכו את החברה שלכם, ריינה.

וכדי שתעריכו אותי, בשביל שתצייתו לי ציות מוחלט.

אני זקוק לציות הזה.

אז מי שלא מוכן לתת אותו, שיגיד עכשיו.

קולו נותר שלו כתמיד, אבל עיניו השחורות, בחנו כל אחד מחברי המסדר, במעין קרני רנטגן. 

לבסוף, הוא סיים לבחון אותם.

כפי הידוע לכם, הרוזנת הובסה אתמול.

אך לא סופית, היא מנסה בכל רגע לשוב.

נצטרך ליידע על כך את משרד הקוסמים.

למרות שניסיונו של המסדר עם המשרד הוא רע, נצטרך להודיע להם, רק כדי שלא נהה כמוהם.

הם לא יתנו לנו חיים קלים, אבל נצטרך להתמודד.

מינרווה, יש מורה להתגוננות מפני כוחות האופל, שנה הבאה?

לא, הפרופסור פורלבנצ'ס פורש.

אני אקח את המשרה.

נפגש שוב מחר, הוא ניגש לאח נטל אבקת פלו, זרק, נכנס,

למשרד הקוסמים.

ונעלם בין הלהבות הירוקות.

אחרי כמה שעות הוא חזר.

טוב, קבלתי כמה תארים חדשים.

קוקו, אידיוט, דביל, טפש, מפחידן כמעט כמו פיבס.

הוא חייך, לאנשים אין חוש בימינו.

תקראו לי לארוחת צהרים.

לאחר מכן נכנס למזוודה שעמדה בפינה ונעלם בפנים.

למחרת שוב התכנס המסדר.

כפי שציפיתי משרד הקוסמים נמנע מלהתיחס לאזהרה ששלחנו לו.

זלזל באזהרה ששלחנו לו, נהם מודי.

הוא השליך על השולחן עותק של הנביא היומי.

  תכתבו לי תגובות, זה נותן לי מרץ.

הפרק הקודם		הפרק הבא