מגיני הפושע.

הפרק הזה מוקדש לabilE על התגובות שלה.

וולטר התהפך במיטתו, וקם.

הוא התלבש, אכל ארוחת בקר בחדרו.

וירד לסלון.

הם היו שם כבר כולם.

וולטר, אני, אתה, ומריאן, ראשונים.

אלינור, כרגיל, חילקה פקודות בשלווה.

אבקת פלו הוטלה לאח.

ו...

סימטת דיאגון.

האחים באחוזת ליימנדרון, היו גדולים דיו, בשביל שיעברו שלושתם יחד.

וולטר נכנס עם אלינור ומריאן ללהבות הירוקות.

סחרור ו...

הם עמדו בחנות של מאדאם מקלין.

היא הביטה בהם בעיניים מצומצמות.

וולטר ידע, שהיא לא אוהבת לראות אותם.

הם הפכו לסימן להופעתו של הפושע.

ואכן, שנייה אחריהם.

הופיע תומס, מוקף בשלושת האחרים.

אני צריך גלימה.

הוא אמר, בקולו המעצבן.

אני לא מוכרת לך!

מאדאם מקלין התעצבנה.

נכון, את נותנת לי בחינם.

מה?!

כן.

אלא אם כן, את מעדיפה למות.

הוא שלף שרביט.

היא הניפה שרביט, וגלימה הלבישה את עצמה עליו.

ארוך מידי.

קבע תומס.

הגלימה התקצרה בתנועת שרביט.

קצר מידי.

הוא גיחך.

הגלימה התארכה.

ארוך מידי.

לאחר ששנמאס לתומס לשגע את מאדאם מקלין, הם יצאו.

הפרק הקודם