קוסם בלח"י

"תנסה עכשיו את זה" אמר אוליבנדר והושיט ליצחק שרביט חדש.

יצחק גילגל את עיניו וניסה גם אותו. "לא.. לא טוב.. לא טוב.." אמר שוב אוליבנדר וחטף את השרביט בחזרה.

יצחק נאנח. זה היה השרביט ה 23 שהוא ניסה. "תנסה את זה- 23 ס"מ גמיש נים לב של דרקון."  ברגע שיצחק נגע בשרביט הרגשה חמימה התפשטה בו.

"אוו יופי.. חן.. חן.." אמר אוליבנדר והושיט לו שקית וקופסא לשרביט. "7 אוניות.,"  אמר.

יצחק הושיט לו את המטבעות ופנה להביט ביעקב.

"מה עכשיו? נלך הביתה?" שאל יצחק. יעקב לא ענה הוא הושיט את ידו ויצחק אחז בו. אותה תחושה של משהו מתפתל בקירבו התחילה שוב. לפתע הוא מצא את עצמו בסמטא קטנה מוכרת וישנה. זו הייתה אחת מהסמטאות שליד רחוב קינג ג'ורג'.

"מה?"

"זה המקום הכי מוגן ממצוטטים." ענה יעקב בפשטות.

"עכשיו תקשיב לי טוב. טוב מאוד. אתה צריך לדעת למה אתה מכניס את עצמך. אמרתי לגברת הזקנה מקונגל שאתה הולך לבית הספר אבל אתה יכול לבטל. אם אתה רוצה כמובן." הוא נשם עמוק והתחיל לדבר שוב.

"במהלך השבועות הקרובים עד תחילת שנת הלימודים כמה מהחברים שלי יבואו ללמד אותך אנגלית, דרכים לצוטט, דרכים למצוא מידע ולהשיג קשרים. אתה עומד לכתוב לנו רק בעברית. לדברים לא חשובים כמו מה שלומכם באנגלית. אל תשאל שאלות ועשה מה שאומרים לך." יעקב בחן את פניו של יצחק כדי לראות שהוא עיכל הכל.

"אז אתה הולך על זה?" שאל. יצחק הנהן. "אני הולך כדי לא להראות חשוד." אמר ונעלם אחרי שניה.

יצחק הביט בנקודה שיעקב נעלם משם. הוא שינה את גישתו אליו. פעם הוא חשב עליו כאחיו שעובד כל יום בדואר בשביל להרוויח כסף. עכשיו הוא היה קוסם וגם המפקד והמפקח האישי שלו.

'כמה מהחברים שלי' אמר לו יעקב. איך אדע על מי לסמוך?

יצחק הלך מהורהר סוחב ארנק קטן שבעזרת קסם הרחבה הצליח להכניס את כל דבריו. 

הוא הגיע מבלי לשים לב למקום בו נכח בפעם הראשונה הדבקת כרוזים.

 הוא הביט סביבו והבחין בחברו הטוב גרשון שהיה חבר מהלח"י. 

"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו.

"סתם מסתובב. ואתה?" 

"כמוך." עניתי לו.

"ביקשו ממני להעביר לך הודעה." הוא אמר והושיט לי גיליון נייר.

"תודה." אמרתי מסוקרן. פנתי לאחור כדי לקרוא את הגליון בפרטיות.

"נתראה היום בלילה, אני מניח."  היום בלילה? מה יש היום בלילה?

"אני לא מגיע." עניתי לבסוף.

"מה? למה?"  למה באמת?

"יש לי משהו אחר לעשות." עניתי.

"טוב בהצלחה."

הגעתי הביתה וראיתי את יעקב פונה ללכת.

"לאן?"

"לעבודה." הוא ענה לי.

"אמא! אני הולך לפגוש כמה חבר'ה אני אגיע לארוחת ערב בשבע." צעקתי והלכתי לקרוא את הגיליון בפינה שקטה בשוק מחנה יהודה.

תמיר! 

החלטנו להפסיק לתת לך משימות כמו הדבקות כרוזים כדי שיהיה פחות סיכויים שתיתפס לפני המשימה הגדולה שלך.

בהזדמנות זו רצינו להגיד לך שבחמש תלך למסעדה הארמנית (מקום שהמצאתי) שבה נפגשים מפקדי הבריטית.

שם יהיה קבצן עם כובע אדום וסרבל חום אתה תניח שם כמה מטבעות והוא ימסור לך פרטים נוספים

לוחמי חרות ישראל

הפרק הקודם		הפרק הבא