מסמכי החצויים *תרגום* *גמור*

ואז קיבלתי רעיון. "ניסע בדרך ישירה."קלאריס הקדירה פנים. "למה אתה מתכוון?"עצמתי את העיניים והתחלתי להתרכז. "סעי ישר קדימה. לכי!"קלאריס הייתה כל כך לחוצה שהיא לא התנגדה. היא נסעה ישר קדימה, קראה "דיו!" ודרבנה את הסוסים. הם נסעו ישירות לכיוון המים. דמיינתי את המים הופכים למוצק, את הגלים הופכים למשטח ישר כל הדרך למנהטן. מרכבת המלחמה התנגשה בגלים, וכך, כשעשן הנשימה החם של הסוסים סביבנו, נסענו ישר לנמל ניו יורק.

הגענו למזח כשצבע השקיעה השתנה לסגול. האנטרפד, המקדש של ארס, היה קיר ענק של מתכת אפורה לפנינו. הסיפון מלא במסוקים ומטוסים. החנינו את המרכבה בשיפוע, וקפצתי החוצה. זאת הייתה הפעם היחידה שהייתי שמח להיות שוב על קרקע יבשה. להתרכז בלהשאיר את המרכבה מעל הגלים היה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי אי פעם. הייתי מותש."כדאי שאני אלך לפני שארס יגיע," אמרתי.קלאריס הנהנה. "הוא כנראה יהרוג אותך מיידית.""כל הכבוד," אמרתי. "אני חושב שעברת את הטסט שלך."
היא עטפה את ידיה במושכות. "בקשר למה שראית, פרסי. מה שאני מפחדת ממנו – ""אני לא אגיד לאף אחד."היא הסתכלה עלי באי נוחות. "פובוס הפחיד אותך?""כן. ראיתי את המחנה בוער. את החברים שלי מתחננים לעזרה, ולא ידעתי מה לעשות. לרגע, לא יכולתי לזוז. הייתי משותק. אני יודע מה הרגשת."היא השפילה את עיניה. "אני, אה... אני חושבת שאני צריכה להגיד..." נדמה שהמילים נדבקו לגרון שלה. לא הייתי בטוח שקלאריס אמרה תודה אי פעם."אל תזכירי את זה." אמרתי לה.התחלתי ללכת, אבל אז היא קראה, "פרסי?"
"כן?""כשראית, אה, כשהייתה לך את האשליה על החברים שלך...""את היית שם," הבטחתי. "רק אל תגידי לאף אחד, בסדר? או שאני אצטרך להרוג אותך."חיוך חלש הופיע על פניה. "להתראות.""להתראות."
הלכתי לרכבת התחתית. זה היה יום ארוך, והייתי מוכן לחזור הביתה.

הסוף(של הסיפור הזה אבל עדיין יש המשך לתרגום)

ראיון עם :

פרסי ג'קסון, בן פוסידון 

מה החלק הכי אהוב עליך בקיצים במחנה החצויים?

פרסי: לראות את החברים שלי, בוודאות. זה כל כך מגניב לחזור למחנה אחרי שנה בבית הספר. זה כמו לחזור הביתה. ביום הראשון של הקיץ, שאני אלך אל הביתנים  קונור וטראוויס יגנבו דברים מחנות המחנה, ו אנבת' תתווכח עם סילנה שמנסה לעשות לה מהפך במראה, וקלאריס עדיין תתקע את ראשי הילדים החדשים לתוך השירותים. זה נחמד שכמה דברים לא משתנים.           עברת בלא מעט בתי ספר שונים. מה החלק הכי קשה בלהיות הילד החדש?

פרסי: לבנות את המוניטין שלך. אני מתכוון שכולם רוצים להתאים אותך למה שהם רוצים, נכון? או שתהיה חנון או ג'וק או מה שלא יהיה,ואתה חייב להבהיר מיד שאתה לא מישהו שהם יכולים לבחור, אבל גם אתה לא יכול לצאת אדיוט בגלל זה. אני כנראה לא האדם הטוב ביותר לתת עצות לגבי זה, כי אני לא יכול לעבור את השנה בלי לקבל בעיטה החוצה או לפוצץ משהו.

אם היית צריך להחליף את אנקלוסמוס עבור פריט קסם אחר, איזה פריט היית בוחר?

פרסי: קשה לבחור, כי באמת התרגלתי ל אנקלוסמוס. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי החרב הזאת. אני מניח שזה יהיה מגניב שיהיה לי שריון שנמס לתוך הבגדים הרגילים שלי.ללבוש שריון זה כואב, זה כבד, זה חם, וזה לא בדיוק הצהרה אופנתית, אתה יודע? אז הבגדים שהתחברו לשריון יהיו שימושיים באמת. אם כי עדיין לא בטוח שאני אסכים להחליף החרב שלי תמורת השריון הזה.

היו לך הרבה רגעים מפחידין, אבל מה היה הרגע הכי מפחיד שלך?

פרסי: אני חייב להגיד שהקרב הראשון שלי עם המינוטאור במעלה הגבעה היה הכי מפחיד כי לא ידעתי מה מתרחש. אני אפילו לא ידעתי שאני חצוי בשלב זה.חשבתי שאיבדתי את אמא שלי לנצח, ואני הייתי תקוע על גבעה בסופת רעמים ונלחמתי בבחור השור הענקי הזה בזמן שגרובר שכב בחוץ בוכה וצעק: "אוכל!" זה היה מפחיד, בנאדם.

יש לך עצה לילדים שחושדים שהם עשויים להיות חצויים?

פרסי: תתפלל שאתה טועה. ברצינות, זה אולי נשמע כיף לקרוא על זה, אבל זה חדשות רעות. אם אתה חושב שאתה חצוי אתה צריך למצוא סאטיר מהר. אתה יכול בדרך כלל לזהות אותם בכל בית ספר. הם צוחקים מוזר והם אוכלים כל דבר. הם עלולים ללכת בהליכה מצחיקה מפני שהם מנסים להסתיר את הפרסות  ברגליים מזויפות. מצא את סאטיר הבית ספר שלך וקבל את עזרתו. אתה צריך לעשות את זה מיד. אבל שוב, אתה לא רוצה להיות חצוי. אל תנסו את זה בבית.ראיון עם :

קלאריס לה רו, בת ארס 

עם מי את הכי רוצה לריב במחנה החצויים?

קלאריס: מי שנוגע בפנים שלי, מפסיד. הו, אתה מתכוון במיוחד? יש כל כך הרבה אפשרויות. נראה לי שאבחר את הבחור החדש הזה מביתן אפולו, מייקל יו. אני אשמח לשבור את הקשת מעל לראשו. הוא חושב שאפולו הרבה יותר טוב מארס רק מפני שהם יכולים להשתמש בנשק עלוב ולעמוד רחוק מן הקרב כמו פחדנים. תן לי חנית ומגן ויום אחד, אני אקיים את המילים שלי, ואני אכתוש את מייקל יו ואת כל ביתן החנוני שלו.

חוץ מאביך, מי לדעתך הוא האל או האלה הטובים ביותר במועצה האולימפית?

קלאריס: ובכן, אף אחד לא מתקרב ארס, אבל אני מניחה שלורד זאוס, הוא די אמיץ. אני מתכוונת מתי שהוא לקח את טייפון ונלחם בקרונוס. כמובן, זה קל להיות אמיץ כאשר יש לך ארסנל של ברגים סופר חזקים. הוא לא מתקרב לארס.

האם אי פעם נקמת על פרסי בגלל שספגת מי שירותים?

קלאריס:  הו, הפרחח הקטן התרברב שוב, נכון? אל תאמינו לו. הוא הגזים בכל העניין הזה. תאמין לי, הנקמה תבוא. ובאחד הימים הוא יצטער.על זה למה אני מחכה אתה שואל?רק אסטרטגיה. מחכה לי זמן ומחכה לרגע הנכון להכות. אני לא פוחדת, בסדר? כל אחד אומר אחרת, אני אחזיר לא את מה שהוא בישל לעצמו.

הפרק הקודם		הפרק הבא